לא הולך לי איתה .
אני עם המרדנות הג'ינג'ית שלי .
והיא אם הרצון הלא מתפשר השולט שלה .
המרדנות הגנטית שלי .
עולם הפשע שבפוקס היסטרי אני לא עמוק בתוך הזבל שלו .
וההיצמדות שלה לחוק , למותר ואסור .
המתח הזה בין שני הקצוות מהפנט אותי , מעייף אותה .
היא פשוט רוצה שאני אעשה את מה שהיא רוצה . דיי פשוט ככה , נכון ?
האמת שאני יכול , אנלא דפוק בדיוק כמו שאני יכול לכתוב " אעשה" ולא " יעשה"
אבל המתח הזה , הניגוד הוא כל כך אסטטי כל כך מהפנט .
כך אני מבין שליטה אם אין שם אותך עם מה שאת רוצה ואין אותי עם מה שאני רוצה , אין שליטה אמיתית יש עבדות
זה כמו לצוד בקשת או רובה , לעומת לשחוט חיה - בשני המקרים יהיה בשר על השולחן . אבל יש הבדל בטעם .
אני יכול להיות מה שאת רוצה זה הכי קל לי - פלקט .
הטפסן בשדה השיפון זה אחלה ספר כדי להבין את מה שאני מרגיש - עברו עידנים מאז שקראתי אותו , אני כימעט לא זוכר ממנו כלום ,
רק את רוח הדברים , רק את ריח החופש , את המרדנות .
את רוצה עבד ?
