בהרגשה , ואני לא אחד שצולל לתהומות , פעם זה היה אצלי ככה , אבל מאז למדתי לא להיכנס לשם .
המלאכית לא עושה כלום - אבל עושה הכל , ואיך שהוא אני מוקפץ מכל שטות .
ומבלבל אותה בטרוף שלי ( אני מת שהיא תשלוט הכי חזק שהיא יודעת , כי אסור לי חריצים/ פתחים קטנים , ובשניה שזה קורה אני מתחרפן לה לגמרי )
לרוב בזמן האחרון אני מרגיש שהיא מתחלקת לי מהידיים ולא משנה כמה חזק אני אוחז זה רק מגביר את קצב ההחלקה .
היא עדין לא רואה את מה שאני רואה עכשיו אבל כשהיא תיראה זה יהיה מאוחר מידי .
המלאך אמרה לי פעם שצריך ליצור להשקיע , אני יודע שזה ככה ועושה מה שיכול , אני חייב לגדול שם מהר לאיזה שהוא מקום אחר ,
מקום לא מוכר רק ככה אנחנו באמת גדלים / משתנים , אחרת זה תמיד נישאר אותו הדבר ורק האנשים - מקומות משתנים .
שינוי פנימי, היא ראתה את זה הרבה לפני , ואני מחפש כל הזמן .
אני לא יודע מה לעשות - יודע שהכי טוב לי כשלמלאכית טוב , ואיך שהוא יוצא לי כל הזמן לא טוב .
כשאני מנסה לתקן זה יוצא הכי רע , לה אין סבלנות היא פתיל קצר . לי כל שינוי לוקח ים , להירגע אחרי ריב לוקח אוקינוס .
כשרע למלאכית גם עם זה מוסווה איך שהוא אני מרגיש וגם כשההצגה מושלמת קשה לי .
חרא לי ברמות בתוך הנשמה , ואין לי תשובות וכיוונים .
