היא שאלה מה יש לי נגדה - למה אני לא אומר שלום , ולמה יש לי רצח בעניים .
עניתי שמה פתאום ושאני עובר תקופה לא קלה ,
חצאי אמיתות , ניסיונות הימנעות , לא רוצה חיכוך
הוא שאל מה קורה ולמה אני לא מתקשר יותר - יכולתי בקלות להגיד שהוא חרה של חבר - יכולתי לא אמרתי , יכולתי
הרגע עמד להגיע רק צריך לשלוח יד והיא שלי , חיוך או משהוא - מתלבש בפרוות הזאב שלי מין הילה לא חדירה של מטר ( קרירות , טיפה שחצנות , מעורבבת עם המון ריחוק ) שאף בת זונה לא יכולה להכנס לשם - לא ממש משנה מי היא , מלכה / וונילית / שיפחה - אף אחת לא יכולה זה סגור ע"י נוסחה קסומה שפותחה בימים קשים ,
מת שהיא תצליח לחדור - לא אומר כלום , הרגע עובר ואין סיכוי שהוא חוזר, לא ככה.
הייתי חייב להכנס באמא של הבן זונה , ויכולתי לעשות את זה בקלות היתה לי את כל התחמושת רק להיכנס לזרוק רימון , ואז ווידוע הריגה - יאללה כוס אמא שלו - הבן אדם לא שווה כדור
היתה פעם גאון שסיכמה את ההרגשה הזאת בשיר הזה :
"לא יכולתי לעשות עם זה כלום
אתה שומע לא יכולתי לעשות מזה כלום
זה היה אצלי בידים
ולא יכולתי לעשות עם זה כלום
ולא יכולתי לעשות מזה משהו
אתה שומע יכולתי לגמגם
מה רציתי להגיד
יכולתי להרגיש הכי רע שאפשר
ופתאום אתה עומד כמו ילד קטן
בסינור לצואר וחוזר על השאלה
מה עשית עם זה שואלים
לאן בזבזת את כל זה, היה לך סיכוי
ועכשיו תצטרך להתחיל הכל מחדש"
ולמה אני מזיין לכם את השכל עם כל מה שכתבתי למעלה , סתם , לא, לא , סתם
רק שאם מה שאני כותב נוגע , מעצבן , גורם לכם לרצות לנתח אותי פסיכולוגית , או סתם גורם לבחילה , או אולי לדמעה , ( הכי שווס זה עם זה מצליח להצחיק מישהו - אבל זה קשה ואני לא מתיימר ) זה יהיה ממש בסדר אם תכתבו ( כאן אין הילת ביטחון האינטרנט ישתבח שמו דואג לה מלבד ) אז תכתבו ושייהיה בתנועה ,
יכולתי גם במשפט אחד פלספן שכמותי , ואפילו במילה או שתיים : היי תכתבו בבקשה ,
לפני 16 שנים. 22 ביולי 2008 בשעה 13:47