אז בכל פעם שהוא היה שותה קצת יותר מידי , בכל פעם שמתוך ים האלכוהול היו יוצאות יותר מידי שטויות , כשהוא היה יורד עליה , ועלינו , הופך את כל הבית בחמת זעם , כשהינו בורחים ומסתובבים שעות בחוף ,
עד שהאלכוהול ימוג והוא יתפוס את הסקסופון או הקלרינט , הייתי אז מתגנב ורואה שהוא פחות או יותר רגוע , ואז היתה מתחילה לחלחל אצלו ההבנה שהוא פגע בה ( וזה היה קדוש , היא היתה קדושה הוא לא ממש היה מסוגל לפגוע בה ) ואז הסליחות , התחנונים , לך תגיד לה , לך בבקשה תגיד לה רק מילה אחת , הייתי קטן ומשפט שלם באנגלית לא בא בחשבון )
תלך לאמא תגיד לה איפנמה תשאל אם היא זוכרת , אל תשכח איפנמה , הייתי הולך , היא תמיד חזרה , עצבנית בקריזה , קשה , אמא לביאה הוא פגע בנו בבית.
והוא כבר מפיץ את הקסם באוויר הים , מרוכז כאילו החיים שלו תלויים באודישן הזה , ומנגן את זה אני מצרף ליינק ( למרות שאת מה שהוא ניגן אי אפשר לשחזר זה היה בלוזי עמוק בטרוף , וקצת בוסה מלמעלה בשביל התקווה )
וכל מי שהיה צריך לדעת בכפר ידע , שהכל בסדר , והניגון היה חזק , כדי שהיא תחזור , ותתפייס , והם חייכו מהחלונות , כדי שמחר לא ישאלו אותה שאלות ,
והיא היתה מחייכת ואומרת כמה מילים בשפה שאנחנו לא מבינים , הוא היה מוזג לה ממש טיפה , רק לה להראות שהוא רציני בהבטחה שלו ,
שם את הסקסופון בצד , שם תקליט , ומנסה לרקוד איתה , והיא , לא לא מגיע לך עכשיו , לא רוצה תלך ממני ,
ואז הוא היה מתחיל להתחנן בבקשה , רק אחד , נו , את יודעת ליהיות רעה , עוצר את התקליט חוזר לבלוז יותר עמוק יותר עצוב , ואנחנו שם מסתכלים , נו מתי היא כבר תסכים , אחרי כמה שירים כשאני וכולנו עם ים של גשם בעניים , כי המוסיקה שלו ידעה להיכנס לה לכל המקומות הרגישים , היא היתה שמה את המוסיקה שלה ,
והם היו רוקדים , ואנחנו נרגעים , היה יפה , אני אוהב אותם את ההורים
