הולך בקלות

אני חושב שלא הייתי כוכב גדול בשנים שבהן הייתי בבית הספר בעיקר בגלל כמה אי הסכמות בסיסיות
וויכוחים שהיו לי אם : המורות , הדוגמאות , ועם הסיסטם בכללי .

אף פעם למשל לא הסתדר לי ששני קווים מקבילים לא יכולים להפגש , לא יודע , לא נראה לי הגיוני

כשהיו שואלים אותי שאלות בחשבון על למשל " יש לך 4 תפוחים ו 10 ילדים לכמה חלקים אתה חותך כל תפוח ? " אז תמיד היה מאד חשוב לי לדעת מי הם הילדים האלה , מה לא ככה ? ( אולי חלק מהם רעבים יותר מהשאר ? ) בסיסי .

ולמה שני קווים ? ( לא יכולים ליהיות שלושה קווים או יותר ? ) ומאיזה נקודה הם יוצאים ? מי בכלל גרם להם לצאת ? ויותר חשוב , לאן הם רוצים להגיע ? לא בסיסי ? כי כאילו , אם הם למשל רוצים להגיע לאיזה שהיא נקודה זהה ?

אני לא ממציא את זה וכמה שזה אולי נראה לא קשור , לא בעיניין , אני עדיין חושב שזה חשוב , ושאף אחד לא מתעסק בשאלות האלה , סתם, אולי בגלל חוסר אומץ .

פעם אחרי איבחון אמרו לי שאני יכול ליהייות טוב במתמטיקה ( אז ובהתחשב בתוצאות , זאת היתה בדיחה עצובה ודבילית , קצת כמו לשאול קרח אם יש לו מסרק )

היום אני מבין שלא טעיתי בהרבה , ושמתמטיקה היא בסך הכל פלטפורמה , כלי להבין את החיים , היא לא יכולה לעמוד סתם לבד ,

ושהמון פעמים בחיים 1 + 1 זה לא באמת שווה שנים ( לפעמים הם לא שווים כלום ) .

וזה כן חשוב מי האנשים שאני צריך לחלק להם את התפוחים שלי , זה חשוב.

וזה דיי קטנוני להסתכל שלהוא יש חלק קצת יותר גדול / או קטן ( או להתעקש על שגיעות כתיב כשהמסר מובן , פאק מה , המסר לא חשוב ? אני חושב שהוא העיקר , השאר זה רק העטיפה מה לא ? )

לילדים יש נקודת מבט נקיה ומדהימה על העולם , וזה הכי עצוב בעולם לראות חבר שאיבד את זה וניהייה עיוור , וחלק מהם מאבדים את זה בגיל ממש צעיר , זה מבאס ,

מה , מה שכתבתי כאן הוא לא בסיסי ? רק אני דפוק שרואה את הדברים ככה ? אולי אני באמת דפוק ?

אתמול הייתי אצל רופא עיניים , יכול ליהיות שאני מאבד את זה ? ( סתם אני 6/6 , אבל אדומות כמו אש , כמו פעם כשהייתי ילד יונק , ומוצץ , אולי זה כי התחלתי לבכות ? )