קראתי עכשיו מין התדיינות בין גבר לבין אשה , היה משפיל להבין כמה שאנחנו לא , והוא חזק , ולא טיפש בכלל , ובכל זאת , היה שם מרס טורקי , ובעצם היו שניים ( באותו הבלוג לנשים שונות ) .
ואני חושב שמי שמתעסק ב"להסתיר רוח" תמיד מפסיד ואוכל אותה - ( להסתיר רוח מונח שלקוח ממפרשנות , ושיט תחרותי - ואין לי כח להסביר עכשיו )
אני לא מתכוון לתיזינג , וכאלה , ובכל מקרה אין לנו סיכוי ( טוב יש , אבל הוא רק בדאווין , למראית עין ) לא בחוכמה , ובטח שלא ביופי , לא בפרקטיקת החיים , ( ראיתם פעם נשים שמפנות תקציבי ענק לרכישת מטוסים , ראיתם פעם נשים שיצאו לקרב בו נהרגים ילדים - כן יש בודדות אבל הפעילות/ הטיפשות הזאת מסווגת בצדק כגברית לחלוטין ) ובטח שלא ביצירה ( יש איזה שהוא אמן שיכול להתקרב בכלל למה שכמעט כל אישה יכולה ליצור , לרמת המושלמות של ללדת חיים - טוב מיכאל אנג'לו , הוא היה קרוב לפחות בצורה אבל לא בהפחת החיים והגדלתם וטיפוחם אחר כך ) וגם הוא ...( יש אומרים הסתכל על החיים יותר מנקודת המבט הנשית )
בתוך ים הזהויות הזה שבו הפנים לא נראות יוצא לי מדי פעם לכתוב כמה שורות , ולפעמים , לפעמים הן עונות , ואז יוצא שאנחנו מחליפים קצת דעות , ומה שמוזר זה שבגלל שאתה לא ממש רואה ומכיר , לפעמים אתה כאילו דרך אותה אחת שענתה מדבר אל נשים אחרות , או אל כולן , או אל כל אלה שהיו לך בעברך , וגם לכמה דימיוניות כאלה שהיית רוצה פעם לראות לצדך ,
מעריץ לא מלמטה , ולא מלמעלה , סתם מעריץ כי אתן שוות בטרוף ומכל הבחינות .
לפני 16 שנים. 8 באוגוסט 2008 בשעה 7:27
