הולך בקלות

כמו אז כשהייתי קטן ,
כמו כשאהבתי את ההיא ,
זאת שהיתה עשויה מצלופן ,

כמו כשזה היה הדבר האמיתי .
ברחתי לים , כי רק שם זה סוער יותר מאצלי .
כמו כשהיא היתה מלחיצה ,
כשלא היה קשר , הוא תמיד היה .

כמו תיבת תהודה גדולה ,
מחזיר אותה אלי , כמו אז
כשהייתי יורד , והיא היתה מבחינה
יודעת שאני סוער , ובאה לראות אותי ,
שם בים שלנו - הים הקטן .

אז הלכתי לשם , לים , בסערה .
והוא סוער ופראי , בוגדני , ולפעמים ...
משמש לי כראי .

וכמו בכל הפעמים יש שקט אחרי הסערה .
שקט שאולי יביא איזה בשורה .
אז ירדתי לים , ככה בדיוק בסערה .