הולך בקלות

ובסוף , אחרי שהיא המשיכה לדבר עוד .

היא שאלה למה אני תמיד שותק , ואז היא המשיכה ,

וואלק שניה אוויר , והופ ממשיכה ,

ואז שוב , " אבל בעצם אתה לא אומר שום דבר " ו ...

בלי הרבה זמן ממשיכה .

ואז , " אתה קצת מוגבל ריגשית " עלק ," אני כאן שופכת ניטים

ואתה שותק ", " מה אתה שותק מה , תדבר תגיד משהוא ".

ועוד איזה רבע שעה על השתיקה שלי , ואחר כך על החיים ,

ומכאן לעוד שלוש מאות ימים אחרים שהיו, לאמרתי / ואני אמרתי לך ,

לאבל היתכוונתי ," ואתה יודע כמה אני אוהבת אותך ", ואחר כך גם

אבל לא היתה לי ברירה .

בסוף שתקתי , כי היא רצתה בעיקר להקשיב לעצמה , וזה היה בסדר לי
אני מעדיף גם ככה להקשיב לה עם העניים ,
כמה היא יפה ככה כשהיא לא מאמינה לי , כמה היא יפה כשהיא כולה היא
מאמינה לעצמה ,

אחר כך הלכתי , הלכתי לעבוד קצת עם הידיים .