וואלה ההספק שלו , של יורש העצר היסטרי בטרוף . תוך חודשיים שתי השעיות ( ככה כותבים את
זה ? ) ביקור שלי ראשון אצל מנהלת בית הספר , ביקור של אמא שלו , והיום ביקור שני שלי .
משעשע , מצחיק איך אני שם אמור להיות בצד המחנך , " זה לא הפעמון שלנו אתה מקשיב "
והיו שם אותם משפטים ( " קשה יש רק בלחם " וכאלה ) והייתי אבא למופת לפי הספר ואפילו יותר
( האמת אני רוב הזמן כזה , רק שדי קשה אפילו לי עם הבנדיט , הוא שובר שיאים סידרתי , וזה
דיי קשה לשבור כאלה שיאים במשפחה שלנו . )
חוץ מיזה היה סביר , ואיך שהוא דיי ברור לי מהכרות עמוקה עם הנפשות הפועלות , שתוך זמן קצר
אני אהייה שם שוב , ודי ברור לי שהפתרון האמיתי צריך להיות משהוא דיי דומה למה שלי היה
כשהייתי בגילו - " לא בא לך ללמוד , לא חובה , לא כולם חייבים להיות איינשטיין , לך תעבוד ברפת "
יש רק בעיה קטנה שאני חייב לפתור והיא שאין לי רפת בסביבה המיידית שלי .
נו טוףףף מה עושים צריך להתחיל לחפש ... רפת , כפר קטן , עם כמה סוסים ובעיקר ערמות , ומנות
גדושות של מרחבים שזה מה שהיורש באמת צריך .
אז יאללה לעבודה ( טונות כסף , שיכנועים , מלחמות , רשויות וכל מה שצריך ) האמת זה גם דיי
מה שאני צריך , מרחב , עם כמה שפחות עיר מסביב .
לפני 14 שנים. 9 בפברואר 2010 בשעה 19:55