הולך בקלות

דרומית מערבית ,
דפוק ,
תרגיע יהיה בסדר ,
היא אומרת .
בסדר

איזה בן זונה ,
הסעיף ,
הבן של הזונה ,
איך שהוא אוהב לפרק לי ,
את הצורה

הוא מתעורר ,
מותח שרירים .
נלחם ,

החופש , הכאב ,
איך שהכל מתערבב .
ואין כבר חוף
שאפשר לברוח אליו ,
ואין שום סיכויי שהיא תדע את הדרך לשם .

כי היא של המדבר ,
ואני של הים ,
היא לבן , ואני אדום .
מארצות הקור .

הרוח כמו אז ,
לזוז ,
להרים מפרש ,
החופש של המדבר ,
השדה , כולם שם .

הפראות שלה ,
זרמים חזקים ,
מזרח , מערב .
היא ישנה , אני זז .
מה נמצא על החוף .

אחרי שהרוח תעזוב .