על שהעזתי לכמת את סגולותיה במדדים, גמלה לי אלת המיגרנה בדרכה האופיינית. כך שבשישי בבוקר התעוררתי עם כאב ראש בדרגה 4, מה שאיים להרוס את היום וגרוע מכך – את התוכניות ללילה. באלו נכלל ביקור בדאנג'ן, במטרה לתת דרור לצרכים הנפשיים המגוונים שלי, וכמו כן למחות את זכר ביקור הנפל בספייס לפני שבועיים. לספייס אני לא מתכוון לחזור.
לקחתי שני כדורי מגראין, הכנתי לעצמי כוס תה, והתיישבתי לעשות מדיטציה. טוב, אולי מדיטציה זה אוורסטייטמנט. ישבתי על הספה וניסיתי להירגע. אחרי שלוש שעות כאב הראש ירד לדרגה 1, מה שאומר שחיי ניצלו. לפחות לאותו יום.
בצהרים הלכתי למעבדה ועבדתי עד הערב. אני מוכרח להודות (שוב) שעבודה במעבדה מסבה לי יותר אושר מאשר מין, סוטה ככל שיהיה. אילו היו שתי פעילויות אלו מתחרות על אותו תקציב זמן, המעבדה הייתה מנצחת בגדול. והייתי נשאר בלי מין 😒
כשחזרתי הביתה המיגרנה הייתה כבר מאחורי, אבל התחיל "כאב ראש" אחר, הכל כך אופייני למועמד היציאה לבילוי – לוח זמנים של פניקס, אישתי היקרה, כלל לא תאם את הציפיות שלי. איפה שהוא בסביבת עשר אמרתי לה שכבר מאוחר מדי ואני מעדיף לבטל. התפתח ריב. אין דבר מבאס מריב לפני בילוי.
באחד עשרה גמרנו לריב ולהתארגן, ויצאנו סוף סוף לכוון תל אביב. הריב היה מיותר. הגענו לדאנג'ן בשתים עשרה וקצת, ולא הייתה באמת סיבה להגיע קודם. אני סתם לחוץ. חבל שגרמתי לריב.
המסיבה הייתה מעולה. לא יודע לשים את האצבע מה באמת מבדיל בין מסיבה טובה לגרוע. אולי אופי הקהל, אולי עיצוב המועדון (אגב – לא משהו), אולי האופנה. לאופנה הפטישיסטית אני רגיש בטירוף. לשמחתי אופי הלבוש היה משביע רצון, להבדיל מהחוויה הלא נעימה בספייס לפני שבועיים.
והכי חשוב – הלבוש שלי כמובן. הייתי, ללא ספק, הדבר החריג והמוזר והבולט ביותר שהיה שם. משכתי מלא תשומת לב וקבלתי המון לייקים. יש !!!
אני פטישיסט חולה צומי 😄
גם פניקס הייתה מרוצה, הקרינה אנרגיה חיובית ועשתה המון סוציאלייזינג, כאשר אני משמש עציץ לקישוט. מאושרים ומגורים חזרנו הביתה בארבע בבוקר.
לפני 13 שנים. 19 ביוני 2011 בשעה 14:38
