לפני 4 שנים. 15 במאי 2020 בשעה 10:45
אם הייתי יכול לעשות צילום מסך של רגע, הייתי מקפיא את השנייה הזו, מייד לאחר שנישקתי ברוך את שפתייך, בה כרעתי, בהסכמתך, על ברכיי, לרגלייך, ונישקתי את כף רגלך המושלמת בעודך מביטה בי מלמעלה במבט השמור רק לנו.
היו כנראה לא מעט אנשים מסביב;
היו כנראה כאלה שהביטו בנו בהשתוממות;
אולי הירח זרח;
ואולי הגלים הכו בחוף באופן מונוטוני;
אך לבטח באותו צילום של רגע, זה לא עניין אותנו. היינו שם לבד, ללא מילים, בשקט.