לפני שנה. 18 באוגוסט 2023 בשעה 11:55
בחצות, כשהתחלף התאריך, החלו מבול הטלפונים ושלל הברכות. חלקן מלב, חלקן מראש, חלקן מכורח וחלקן מרצון. ככה זה שחיי רווי מעגלים שונים. ולכולן כמובן עניתי, לחלק מלב ולחלק מראש, לחלק מכורח ולחלק מרצון, ומאז זרמים של יין ושוקולד, פרחים ומיני תשורות של חומר. והכל נחמד, נעים ויפה.
אבל מחשבותיי עמך, את שכבר אינך ולא קוראת כאן עוד. ובהן את מברכת אותי בכאב, ואני מחבק את קרסולייך ומרגיש מבורך. אני מנסה לאלחש את הכאב שבחוסר בשלל מחשבות טובות, והן אכן טובות ויפות וממלאות, אבל את החלל הקטן שנותר פעור בי לא ניתן למלא אלא על ידי שוטים, עקרבים ושפלות גוף ורוח, והרבה הרבה רגש.
