הבלחי מחשבות

כוס קפה קטן, שחור, מר וחזק -

‘קפה סאדה’ כמו שנוהג להזכיר נ׳ בכל פעם.

עוגייה קטנה, פשוטה לצידו.

וזהו.

זה מספיק.

יש משהו נכון בענווה, בצנעה, במתינות, בריסון ושליטה עצמית.

להתרכז בלגימה של הנוזל השחור הזה, בעוגיה הנמסה לתוכו. ולהודות על הקיים, על מה שיש.

להתרכז ברגע, להנות מהדרך.

קצת כמו לנשום.

האוויר מרגיש הרבה יותר צח, כשאת מעניקה לי אותו במילים שלך. במילה אחת, באות בודדת, את יכולה למנוע את האוויר ממני עד חנק, ובמילה נוספת להזרים אותו בתוכי כמעיין מפכה.

האוויר מרגיש הרבה יותר צח, כשאת מעניקה לי אותו במעשים שלך. אלה שכבר היו ואלה המצויים במשעולי הדרך בה אני פוסע אחרייך.

קצת כמו לנשום. עמוק.

לדעת שמולקולות האוויר ספוגות בריח ובטעם שלך.

לנשום, ולהנות מהדרך.