נכנסים לשטח, צהריים. חם.
כמה חברים שפוסעים יחד שנים ארוכות במשעולי הזמן, עם המשפחות והאהובים שנוספו לנו במהלך תקופת החיים.
עוד מעט נחנה לנו והקליטה תהיה חלקית, המאהל יוקם ולצידו יפרשו שולחן וכסאות. סיר הפויקה ייטמן תחת גחלים לוחשות, ומיני מגדנות יעלו על השולחן כשלצידם יין צונן.
לכל אחד הדרך שלו להעמיק פנימה, לערוך חשבון נפש, לחשוב. יש הצריך לענות את הנפש ואת הגוף ולשאת דברי תפילה בבית קודש, ויש הצריך פשוט - שקט מהסחות היומיום.
השנה, החלטתי, שאני מתכוון לבקש סליחה מעצמי.
כבודי רב לאדם, למקום ולחברו של האדם, אולם מאז ומתמיד אני שם את עצמי לאחר כל אלה. השנה, גמלתי בליבי לבקש מחילה מעצמי ולסלוח. לסלוח על כל מה שרציתי ולא יכולתי, או לא הספקתי; לסלוח על כל מה שלא התרחש כמצופה; לסלוח על כל מה שלא הצטיינתי בו; ולמחול על כל חטאי כלפי עצמי. אני מתכוון להעניק לעצמי ערב של שקט, עם מעט מזון, מעט שתיה והרבה איפוק, ולמחול לעצמי מחילה שלמה.
חתימה טובה לכולם, ועשו חסד עם עצמכם. כשזה יושלם, תוכלו באמת ובתמים לפנות כוחות של נפש לעשות חסד גם עם אחרים.
