לפני 16 שנים. 22 ביולי 2008 בשעה 21:24
תקשיב לי טוב טוב, אתה,
שאין סיכוי כי אי פעם תקרא את ההודעה הזו -
וגם אם תקרא לעולם לא תדע מי כתב אותה, וכי היא כלל נוגעת אליך -
היום העלבת אותי באמת.
אני לא נעלב הרבה פעמים באמת. אבל שזה קורה - אני לא שוכח.
ואת הפעם הזו אני מתכוון לזכור.
מחר החיוכים ישובו ושיחת הטלפון שנותקה היום באחת, לכאורה תישכח.
מחר הכל כביכול יחזור למסלולו.
ואתה תשכח - אני לא.
ובזמן הנכון עבורי - ברגע שאני אמצא לנכון - או אז הנקמה המתוקה תגיע. המעגל שפתחת היום יסגר.
וכשהגיליוטינה תרד ותבין את גודל הטעות שלך - אני אחייך בניחותא ואזכיר לך שיחת טלפון שבוודאי כבר שכחת.
[אין לפוסט הזה שום קשר ל- בדסמ', פשוט אמצעי להוצאת קיטור... :)]
