עוד מעט ליל סדר. ובעקבות שיחה עם מישהי שתמיד כיף לדבר איתה, אניח ליד הצלי והדגים החריפים צלחת עם מצות, לצד צלחת עם חלה טרייה שקניתי הבוקר, ואטגן גם כמה פרוסות של בייקון שאני תמיד מחזיק במקרר. כי אלוהים לא ברא את כל הדברים הטעימים האלה כדי שלא נאכל אותם. וגם הוא בטוח טובל היום בערב פרוסת חלה טעימה ברוטב, ונאנח כמה זה טוב, ומקנח בקינוח חלבי עשיר בשמנת. כי הוא לא נשמע כמו בחור שמקמץ בהנאה שלו בשביל סט של כללים לא הגיוניים, ורוצה לשמור לעצמו את זכות הבחירה.
ואגב בחירה, אני בוחר תמיד בשיח הגון וישיר על פני ללכת סחור וסחור. גם כי זה מכבד יותר ומעייף פחות, וגם כי לרוב דברים ברורים דיים ולכן מוטב להיות ישירים ביחס אליהם מאשר אחרת. וזה לא קשור לכשרות ולאוכל ולאלוהים, אלא לבני אדם.
עוד רגעים ספורים יגיעו אליי משפחה וגם חברים שהוזמנו ברגע האחרון ונאותו לבוא, והאוכל יהיה טעים ובשפע וגם היין יזרום אל השולחן, ונחסר את מי שאינו פה ולא ישוב, ואת מי שלא פה ואנו מחכים שישוב, ונשמח את מה שיש, ונשאף להשלים את מה שאין. ויהיה חג שמח.