אחה״צ, בדרך להיפגש עם חברים שגרים קרוב לכוס יין של טרום ערב. עובר באחד הרחובות הראשיים. מולי עומד זוג שמתווכח. גבר גדול מימדים ואישה קטנת מימדים. הגבר נראה קצת לא מפוקס וזז באופן תזזיתי שמראה כי הוא לא ממש בשליטה.
כשאני סמוך אליהם, הגבר מתחיל לצרוח צרחות נוראיות על האישה ואז באחת מוריד לה סטירה, היא עפה מטר באוויר ומתרסקת על הרצפה. אוטומטית בלי לחשוב אפילו הגעתי אליה, ראיתי שהיא בהכרה ונראתה יחסית בסדר. אינסטינקטיבית הרמתי מבט וראיתי את הגבר מגיע להמשיך ולתקוף אותה כשהיא מוטלת על הרצפה, מנסה לבעוט בה. מנעתי את זה והרחקתי אותו יחסית בעדינות, מנסה לדבר ולהרגיע אותו. הוא קילל, שלף סכין וניסה לתקוף אותי. זה הסתיים מהר מאד כשהוא (כנראה) עם יד שבורה בכמה מקומות ואולי (כנראה) גם עוד כמה נזקים, וכשאני בסדר מלבד חתך או שניים די שטחיים. למזלי, היו לידינו כמה אנשים שראו הכל מהתחלה ועד הסוף עם כל הפרטים. המשטרה הגיעה די מהר, הוא נעצר ופונה לטיפול רפואי. המשטרה לקחה עדויות מכל מי שהיה בסביבה וגם ממני כמובן, והשוטרת היתה מקסימה וחיננית ואף טרחה לומר לי תודה מקרב לב וקצת (הרבה) קשקשה איתי. ואני חייב לומר שאם הרושם שקיבלתי נכון, יכול להיות שאפילו תהיה פה הגשמת פנטזיה די סטנדרטית בקרוב. ולמרות שסטנדרט זה לא ממש אני, אין רע בסטנדרט מידי פעם, נכון?
הבחורה עצמה לעומת זאת, לא היתה מוכנה לומר כלום…, הפנים שלה היו נפוחות מהסטירה שקיבלה אבל היא שתקה ומילאה פיה מים. היא אפילו לא הסתכלה עליי. היא לא התלוננה על החבר השנוי במחלוקת שלה, לא תמכה בגרסה שלי, ואפילו לא אמרה לי תודה. וזה בסדר וגם לא היווה שיקול בהחלטה שלי להתערב. גם לא היתה פה ממש ״החלטה״. זה קרה לבד. אינסטינקט בסיסי. אני מבין שככל הנראה יש לה בעיות מורכבות, שהיא לא ״עשתה לי דווקא״ וששום דבר אצלה לא באמת קשור אליי. אני מבין שיש לה צלקות מאירועי עבר. אבל אני לא מנהל את החיים שלי על פי משקעים של אנשים אחרים. אני עושה מה שהאינסטינקט שלי מוצא כנכון, גם אם זה עולה לי בשריטה או שתיים. ובסופו של דבר זה משתלם. עובדה. ביום שלישי יש לי דייט עם שוטרת (: