הבלחי מחשבות

כולם נקיים ולובשים לבן, והאוויר נקי, וברקע מים זורמים ואין סוף כוכבים, ועל השולחן מגדנות ושלל ירק טרי, ושלל מין הים ושלל מין החי, ואלכוהול מעולה ומים מבעבעים, ואני מוקף באהבה ומחייך וחושב שיש בי הרבה פחות כעס בימים האחרונים, גם על עצמי וגם על אחרים ובכלל. והפצעים האחרונים הגלידו יפה, אני מניח שכולם יעלמו כלא היו חוץ מאחד או שניים שיותירו צלקת קטנה ואלה תתווספנה לרבות אחרות שמעטרות אותי, ואפילו יש כבר כמה פצעים חדשים לגמרי מהטיול הנוכחי וגם סביבם יש סיפור קטן. וביום מהימים אני אמצא את זו שארצה לספר לה את הסיפור של כל אחת מהצלקות שלי, ויש הרבה מאלה, והיא תרצה לשמוע, לא רק את סיפורן של הגדולות והמפוארות שקל לספר וקל לשמוע אודותיהן, אלא גם את סיפורן של אלה שנחבאות יותר בעור ובנפש, אלה שכדי לדבר עליהן צריך את כל הדברים האלה שממש קשה לבסס אבל נפלא שזה קורה. ולבינתיים, חג שמח.