בחור עולם במדינה רחוקה, מתחיל פגישות ב- 08:30 שזה לפני הזריחה עבור המארחים ולקראת הצהריים עבורי. כפי שהובטח לי, המלון (או ליתר דיוק הפונדק) בו אני מתאחסן נושק ליער עבות ובערב אפילו הגישו במסעדת הפונדק נזיד עשיר, לצד לחם שחור ועבה ושיכר בכוסות ברזל גדולות (טוב לא בדיוק. בירה למי שרצה. אני שתיתי איזה יין דלוח). שאלתי את בעל הפונדק אם יש איזה מסלול ריצה שעובר דרך היער, הוא צחק ואמר שזה לא מקום לטייל בו ויש ביער חזירי בר רבים, רמשים וזוחלים וחיות בר נוספות, וכי באמצע היער יש בקתה עשויה ממתקים בה שוכנת מכשפה (טוב את המשפט האחרון הוא לא אמר).
אני כמובן החלטתי שאין מצב שבעולם שאני לא קם לפני עלות השחר כדי לרוץ ביער. וכך באמת קרה. רציתי לקחת איתי פרוסת לחם כדי להשאיר פירורים על מנת למצוא את הדרך חזרה, אבל ברגע האחרון נזכרתי שהזוג האחרון שניסה את זה נכשל כשלון חרוץ אז הפעלתי GPS בטלפון ובשעון למטרת גיבוי וגם את הרכיב הזה בראש שלא נותן לי ללכת לאיבוד. ובאמת, שבהתחלה היה כיף ממש, די פסיכי אפילו. נכנסתי ליער והתחלתי לרוץ פנימה בשקט על שבילים רעועים מלאי עלים וקצת בוץ, נזהר לא ליפול וקופץ מעל מכשולים. ככל שהתקדמתי פנימה עמוק יותר, הייתי מוכן להישבע שאני מתחיל לראות במרחק נצנוץ של זגוגיות עשויות סוכר ולהבחין בריח של ערמונים קלויים.
לאחר בערך 3 ק״מ די קשים עמוק ביער, כשהחלטתי שבעוד ק״מ אני מסתובב בתקווה להגיע חזרה, אני שומע רעש מוזר מאחוריי. הכל חשוך עדיין, ניצני זריחה באופק אבל ביער זו עוד לא ניכרת, ואני מחליט אינסטקטיבית לא לפתוח פנס לכיוון מקור הרעש, ואז מזהה במרחק של כ- 20 מטר ממני חזיר בר ענק בגודל של פרה קטנה מסתכל עליי במבט די עצבני ומתחיל לרוץ לעברי. התחלתי לרוץ קדימה כמו מטורף, זוכר שאמנם אנשים אוכלים חזירים ולא ההפך, אבל גם זוכר שאם חזיר ששוקל 300 קילו נכנס בך עם החטים שלו זה עשוי להיות לא נעים. אחרי 200 מטר בערך, אני נתקל בסבוכת ענפים על הרצפה, עף קדימה ונופל נפילה מפוארת וסופג אותה תוך שאני מגן על הראש ועל הצלעות (שנפגעו מספיק לאחרונה), מרגיש שמשהו לא נעים קרה בברכיים אבל מתרומם וממשיך לרוץ כשאני נזכר לפתע שחזירים לא יודעים לטפס על עצים. אחרי עוד 100 מטר כשהקולות מתקרבים, אני מזהה עץ יחסית זמין לטיפוס, קופץ עליו ושנייה לאחר מכן שומע חזיר עצבני שעומד למרגלות העץ מבואס ממש שהוא הפסיד בתופסת גובה. השחר בזמן הזה כבר קצת עלה, כך שיכולתי לראות את החזיר למטה, את הברך הפגועה די יפה שלי, קצת שריטות ומכות ושבבי עץ בכל מיני חלקים אחרים, לא משהו דרמטי מידי. לאחר רבע שעה כנראה שלחזיר נמאס, והוא הלך לדרכו להטריד עוברי אורח אחרים אם יש בכלל במקום הזה. חיכיתי עוד 20 דקות ליתר בטחון, ואז ירדתי מהעץ וצלעתי בחזרה את כל הדרך לפונדק. נכנסתי לשם בדיוק כשבעל הפונדק החל להגיש ארוחת בוקר. הוא הסתכל עליי במבט מוזר, ניגשתי אליו מחייך ואמרתי לו כי יצאתי לטייל קצת ביער ומצאתי ערפדים, הוא התרכך וצחק. הוספתי ואמרתי כי אני עולה להתקלח ולהתנקות, ואם אפשר בעוד כחצי שעה אשמח לקפה מהביל ולמנה כפולה של קוטלי חזיר. טריים ככל האפשר.
אני חבול, צולע, אבל באמתחתי חוויה נוספת, ברך נפוחה וכואבת שבתקווה תחלים במהרה ובטן מלאה בבייקון.
(שסיפרתי על זה בבוקר למישהי שהיא (גם) חברה ממש טובה, היא אמרה לי שהיא מקווה שאני לא מתכוון לרוץ ביער הזה שוב. הדגשתי, שההפך. יש ביני ובין החזיר הזה חשבון פתוח. והוא ייסגר הלילה. אני עוד לא סגור עד הסוף איך אבל רעיונות מתחילים להתגבש)