לפני כחצי שנה. יום חמישי, 8 בינואר 2026 בשעה 6:19
כי בסופו של דבר יש שם, עמוק, גוש של טינופת; שאריות של שברי זכרונות ושל דם ושל חימה משתוללת ושל רצונות לא ממומשים וכמיהה מבוזבזת שזלגה כמו משחת שיניים על דפנות הכיור ושל לב שבור ושל צלקות של ילדות, מעורבבים יחד בבלילה מלוכלכת מלאה בחול ובאבק ובעובש של שנים, והגוש הזה סותם מבפנים את צינורות האושר והרגש שלי כמו גוש של שיער דביק שנתקע בפתח הניקוז של האמבטיה, ואני מחפש את זו שלא רק תשלוף אותו משם בחיוך הנפש שלה ותזרים מחדש אושר ורגש בצנרת החלודה שלי, אלא גם תסתכל בגוש המטונף הזה ותאמר לי בקול של אמת: ״הוא כל כך יפה, ואתה ניבט בו, וגם אתה יפה״, וככה נתחבק לנו ונקשיב יחד לשקט.