לפני חמישה חודשים. יום שבת, 17 בינואר 2026 בשעה 3:46
אני אוהב את המעבר הזה שבין צינת השחר לחמימות של השמש החורפית. אחרי 12 ק״מ, שזה קצת פחות ממחצית של ריצת הבוקר, אני מרגיש את השמש מתחילה ללטף אותי, ואני מתמלא באנרגיה מטורפת, מגביר קצב ונושם עמוק, חש את הכדור הזה נבנה לי עמוק בקרביים וחושב שאם היית כאן, אולי הייתי מניח עליך את הידיים שלי ואת הפה שלי ואת הגוף שלי בעוצמה של חיית טרף, ומפרק אותך לחתיכות כשאת זולגת וסופגת ומתמסרת ומכבה לרגע את המוח החושב הזה שלך, ואולי אפילו הייתי משחרר את המעצורים האלה שתמיד קיימים אצלי בצורה כזו או אחרת, ומטביע בך חותמות בצורה של המטומות נהדרות עם חיבור ישיר אדום ובוהק ללב שלך.
(משתעשע במחשבה לשים פה תמונה שלי יוצא מהים לאחר הריצה עם מדבקה של Strava, אבל לא :)