הבלחי מחשבות

אני משתדל בדרך כלל לא להאזין לשיחות של אנשים אחרים אותן הם מנהלים לידי בסלולרי. ראשית, כי זה בדרך כלל ממש לא מעניין אותי, ושנית כי אני משתדל להשאיר את האף שלי במקומות להם הוא שייך.

אבל היום לא יכולתי להימנע מזה, היא פשוט ישבה בסמוך אליי - צמוד ממש - ודיברה בקול רם וסמכותי. היא לבשה אגב בגדים מחויטים משהו, ונעלי עקב גבוהות, אבל משהו בהופעה שלה העיד על כך שהיא רגילה שיש כאלה המתייחסים אליה ״באופן״ מסוים; ומצד שני - אולי הכל בדימיון שלי לאור השיחה הבאה שהתקיימה...:

״ממוש, עשית כל מה שביקשתי? נהדר ממוש, אני גאה בך. אגב, אהבתי את מה שהבאת לי בבוקר היה ממש כיף להתעורר כך, חבל שגררו לך את הרכב בזמן שהמתנת. נדבר בבית על הפרס שלך...״ כעת היה רגע ארוך של שקט, כנראה ש״ממוש״ שטח שם איזה מניפסט... ואז - ״ממוש, תקשיב טוב, זה בדיוק מהדברים שעליך להימנע מהם, דיברנו על זה ארוכות אמש. כנראה אצטרך להסביר לך היום שוב, באמצעים אחרים, ממוש. טוב, אני אחזור הביתה עוד כשעה, תדאג שהכל ימתין לי כמו שאני אוהבת, ממוש״.

כך זה היה - נשבע לכם שלא נגעתי...

אז ממוש, אם אתה קורא את זה - תדע שהיא חייכה עמוקות לאחר השיחה, אז כנראה שבכל זאת עשית משהו טוב. יחד עם זאת יש לי הרגשה שאתה הולך לחטוף קשות הלילה... וממוש, אני לא מאמין שאני אומר את זה, אבל נראה לי כי במקרה הספציפי - ושוב סליחה אם אני מתערב במשהו שהוא לא ממש ענייני - קצת יותר חוט שדרה במקרים מסוימים לא יזיק... :-).

יכול להיות שהיא שמה לב שאני לא אדיש לשיחה שלהם. אחרת איך ניתן להסביר, שאת הודעת הסמס שהיא קיבלה כמה שניות לאחר מכן, היא ממש שמה לי מול העיניים כך שלא אוכל להחמיץ את הכתוב בה?

בסמס נאמר: ״סליחה גברתי, אני אוהב אותך״. השולח אגב הוגדר שם כ״ממוש״.