לפני 9 שנים. 6 ביולי 2015 בשעה 11:56
כשירדת מביתך לכיוון הרכב שלי בו חיכיתי לך, היית יפה-יפה. קורנת.
חייכת, דיברנו, צחקנו הרבה.
האוכל במסעדה היה מעולה, ואפילו המלצר חייך כאשר ביקשת ממנו שלא למזוג את המים על מנת להותיר לי את העונג.
הזמן זרם לו באופן מופתי בעוד השיחה משנה גוונים, ניואנסים של חוטי מחשבה נשזרים, וחיוכים מסוגים שונים חולפים בינינו.
אבל משהו היה עדיין חסר.
כששבנו לביתך ופתחתי עבורך את דלת הרכב, כרעתי על ברכיי ונישקתי את נעלייך, קובר את פניי בתוך כפות רגלייך, עמוק. נושם אותך לתוכי.
הערב הפך למושלם.
תודה