הבלחי מחשבות

אני מתגעגע אליך, גבירתי.

לריח שלך, לטעם שלך, לחיוך שאת מחייכת כשאת ממתיקה סוד; למבט שלך, לקצב שבו פועם ליבך.

אני משחזר קטעי רגעים שמגבירים בי את הגעגוע, ובד בבד משקיטים את הנפש ההומה שלי כי אני יודע שאת כאן. ושאני שלך.

יש פנים רבות לגעגוע. ואת זה שלי אני חש, בכל עת. כן, גם כשאני איתך גבירתי.

מאז שנשקתי לידך לשלום אמש, אני מחייך גבירתי. מחייך ומתגעגע.

("ראשיתו של הכאב, בגעגוע"; אסתר פלד)