אני יושבת, בעיני רוחי אני עפה לרגעים טרופים של תשוקה טובענית.
רגעים שהטביעו ידיים סגולות בבשר לבן.
רגעים של סימון הבשר, ניכוס יודע.
הבטן משחררת פרץ של אנרגיה רכה שמחשמלת את דרכה כאדווה על פני המים.
אני מרגישה את העור שלי נמתח ואני יכולה להרגיש את הקוצים שלי מתבקעים דרך העור המתוח,
קוצים קטנים ועגולים, מרושתים בין עורי ובשרי, מותחים את עורי ובוקעים לראשונה.
זה מתחיל בבטן, לאחר פרץ האנרגיה הראשון, אך ככל שהמחשבות שלי ממשיכות לנדוד לתוך זה, למראה האיבר המתוח, מכוסה הריר, שברקע שלו הפרצוף המרוצה שלך, נהנה לבדוק יחד איתי כמה יצירתית אהיה בשבילך היום... מגיע עוד פרץ אנרגיה כזה, נעים ומגרגר.
שם אני כבר מרגישה איך כאשר אני נאנקת, שאר החלקים בגופי נמתחים,העור הדק של החזה העגול נמתח שעוד קוצים קטנים יוצרים להם בית חדש.
עור מתחלף. משהו חדש.
..
..
...
יד קטנה ניגשת מטה, מורחת תשוקה קנאית שמתחתיה ישבן פועם באושר. משפשפת.
Thank you, Master. May I have another?