לפני 10 שנים. 20 בנובמבר 2014 בשעה 13:03
נשימה עמוקה, מהסוג שכבר מכאיב.
עוד אחת.
שותה מים, יוצאת לעוד הליכה, מבצעת עוד תרגיל.
פערת בי בור שאני לא יודעת איך למלא.
אני שונאת אותך על זה.
כמו חיה רעבה שמתנדנד מולה בשר טרי,
מדיף ריח מוות אהוב ואפל,
מטפטף דם מרווה,
מתגרה, ריר נוזל מזויות הפה.
Just out of reach.
והפה שלי חם, מלא נוזלים, הגרון כבר מתכווץ, מחפש שיפערו אותו.
הגוף מתכנס, החורים מבעבעים תסכול.
אני מרגישה איך החומה המטוייחת שלי נסדקת,
כמה שאני רעבה לטעויות.
יש בי בור שבא לי למלא בדברים שאסור.
יש בי בור, פעור, ריק, אפל שאני רוצה למלא בדם, יזע, דמעות וזרע.
