אני מציצה עליך בעין ישנונית שאתה מתארגן לעבודה בשקט, החדר מואר בקרני שמש המסתננות דרך חדר האמבטיה, כדי לא להעיר אותי.
העיניים שלי שותות את דמותך האפלה, מחייכת לעצמי, היד שלי נמתחת הצידה והאצבעות שלי מלטפות את החלל שנותר, חשה בחמימות שהשארת מאחוריך על המיטה.
אתה מתארגן ליום מפרך בעבודה שכל מה שאני הייתי רוצה לעשות זה לעבוד במקומך, בשבילך, כדי שתוכל לנוח קצת. אתה כל הזמן בתזוזה, בפעולה, סופג מידע, מעביר מידע. עובד, משקיע, מזיז עולמות.
אני מתה על זה שאתה יודע הכל. אפילו אם לפעמים זה מעצבן. אני לומדת לאט לאט, עם הזמן, לשתוק.
לפעמים בא לי לדחוף לעצמי גאג לפה שאתה מדבר, רק כדי שאלמד לסתום.
יש לי איזה קטע כזה אחרי שאתה יוצא מהמיטה.
אחרי שאני שומעת את הדלת נסגרת מאחוריך אני עוברת לצד שלך של המיטה וישנה עמוקות, עטופה בריח שלך.
לא שאני לא עטופה בו כל הלילה שאתה מדיף את החום המטורף הזה שלך ומלטף את עורי בנשימותיך כל הזמן, צמוד וקרוב, אבל יש משהו בלעבור לצד שלך של המיטה שגורם לי להרגיש בטוחה יותר.
ישנתי לצידך אתמול, אני אשן לצידך גם היום. אני מרגישה שאני רוצה להיות פה כל הזמן.
גם אם אתה לא בבית, אני מרגישה שאני כן. אני בבית.
אומרים: Home is where the heart is.
אני אומרת: הלב שלי מטייל בארץ, איתך.
לא משנה איפה אני.
אצלי, אצלך, אצלנו... אני רק חצי שם.
כי המהות שלי איתך, אי שם בכבישים, בפגישות, אצל לקוחות... אתה מרגיש אותי איתך?
כתבתי לי אתמול שוב. אתה הורס אותי שאתה עושה את זה, כותב אותנו.
אתה כותב אותנו מהצד שאני עיוורת בו. בצבעים שאני לא רואה.
אתה מלמד אותי קשת של צבעים חדשים.
אני אוהבת.
אני יושבת על המיטה אתמול, בביתי הקט, רחוקה ממך. פלאשים של הלילה הקודם בו כבשת עוד חלקה בי, מבזיקים מול עיניי.
רגעים של טירוף, תשוקה עזה מכדי לתאר, איבוד אמיתי של מציאות מדומה.
המציאות שם בחוץ מדומה, אתה מבין? המציאות שהיא אנחנו היא האמיתית.
כך זה מרגיש לי.
זה מרגיש כאילו כל מה שהיה בעבר, נגוז ונעלם. מונח בארכיון, כבודו במקומו, רחוק שנות אור מאיפה שאני היום איתך.
אני יכולה להיות אני. סוף סוף.
אני יכולה להיות רבגונית, אני לא צריכה להתאים לאיזו תבנית מטופשת. אני יכולה להיות באלף צבעים וצורות, מתערבלת ומתפזרת ואתה תכיל אותי, תראה אותי, תאהב אותי ותפרגן לי את העולם.
אתה אוהב אותי כפי שאני.
יש לך מושג כמה אתה נדיר, אהוב שלי?
אני נפעמת ממך, בין השורות. מסמיקה מהגדולה שבך. משתגעת מאיך אתה רואה את מה שאני לא.
איך אתה מזהה בי את מה שאני עדיין לא מכירה. היכולת שלך לקלוט פרטים ולשים לב לפרטים הכי קטנים משגעת אותי.
אתה יודע מה אני צריכה לפני שאני אפילו מזהה את עצמי.
אתה חלום, אתה מציאות, אתה התגשמות.
חורש, לש, נושך, שורט, מכאיב, אוכל אותי.
מפנק, מעניק, דואג, מכיל, מענג בכל כך הרבה צורות.
העולם לא קיים שאתה סוגר מסביבי מעגל.
כל כך מאושרת בתוכך.
אתה מציל אותי כל יום מחדש.
You must have known that I was lonely, because you came to my rescue.
