חם. חם בחוץ.
חם עוד יותר בפנים.
אני נצמדת אליך עירומה, אתה נוהם עלי שאני רותחת כמו תנור סלילים ואני מתגלגלת מצחוק אל גבי,
שמה עליך רק יד אחת, ממשמשת את עורך.
יש משהו במגע העור שלך בשלי שפשוט מרגיע אותי.
מגע שלומר שאני מכורה אליו זה לא רק נדוש אלא גם לא מצדיק כבר את התחושה.
אני חווה הרבה תחושות שאני לא ממש הכרתי בעבר, לא ידעתי שהן קיימות מחוץ לסרטים.
פתאום אני רוצה לצפות בסיפורי אהבה ולא מקבלת את החפפה מסרטי דביקי.
לא אכפת לי כבר במה נצפה, אני אמצא את עצמי כבר בין רגליך, מסניפה את הבסיס שלך לתוכי באדיקות.
אני חושבת שחגגתי את יום האהבה, או יותר נכון סוף שבוע של אהבה, לראשונה בחיי.
לפחות זה מרגיש ככה. אני לא מצליחה להזכר מתי שפעתי אושר ככה.
חברה שראתה אותנו בשישי בדנג'ן, אמרה שרואים שאני מאושרת כי אני זורחת.
בטח שאני זורחת, מחוברת אליך ברצועה שחורה ודקה,
מרגישה וניראת פצצה, עונדת את הקולר שהענקת לי, צמודה אליך כל צעד ושעל.
אנחנו עומדים שם באמצע המועדון, כולם רוקדים ומשתוללים, מעשנים ושותים.
אתה עומד שם, כמו עמוד התווך של חיי, הדוקה אליך אני מבינה שאני כבר לא שייכת לשם.
אני שייכת אליך. זה לא משנה איפה נהיה, כל עוד ריחך באפי, אני בבית.
אז אני משתפשפת עליך קצת ומתחברת לכח שמניע אותי, איזור החלציים הלחוץ שלך.
מרגישה אותך מבעד לויניל, מבעד למכנס.
רואה ומרגישה אותך גם שאתה מתנתק לרגע וצולל לעולם שלך בזמן שמסביבנו כולם מדברים.
הבטן שלי דוקרת שאני מרימה אליך מבט ורואה אותך, אני רוצה כבר הביתה, להתרכז אך ורק בך.
אתה מפנק אותי בצורה שלפעמים קשה לי להכיל אבל עם הזמן אני מתחילה להכיל.
אני מתחילה להבין שאין בזה שום דבר רע, בצורה המטורפת הזו שאתה אוהב אותי.
אין שום דבר רע בעוצמות שבהם אתה חש אותי ואני אותך.
עוצמות שלא ידעתי.
אין שום דבר רע בעובדה שאוהבים אותי ככה.
זה מוציא מן הדעת ברוב המקרים אבל בעיקר שאני לא לצידך.
אתה מוריד אותי בבית ואני כבר מרגישה את זה לפני שירדתי מהרכב.
אתה מתרחק ונוסע הביתה והמרכז גוף שלי מתקרר.
קר.
כל כך קר פתאום.
והשינה שלי מסוייטת ומלאה בטעויות העבר שלי. שינה טרופה, רדופה, אבודה.
אני פותחת עיניים ומתגלגלת הלוך ושוב במיטה לפני שאני מחפשת אותך בטלפון שלי,
רק בשביל לראות את השם שלך על המסך שלי שולח איזה אייקון או בוקר טוב שמאיר את החשיכה ששוררת.
אני כבר מצפה ומחכה שנסיים את הדרך הזו שעכשיו אנחנו בתחילתה,
הדרך שבסופה אנחנו נחזיק מפתחות חדשים ותואמים.
הדרך שבסופה אוכל לישון איתך כל יום וליל.
לא עוד נסיעות, לא עוד לילות מסויטים, לא עוד התגלגלות על המיטה בחיפוש אחריך.
רק אתה ואני,
וכל הזמן שבעולם.
