כלוב של אמת

בוקר שקט , היא בכלוב ישנה , רגליה מקופלות
שיערה פזור , ומבט עדין , חולם.
היא עברה את הלילה הראשון, המשיכה לישון
עד ששמעה את צליל הפעמון .
כל יום היא תקום עם צליל הפעמון הובטח לה וכך
יהיה .
ראשה הביט וירד כלפי מטה ופניה הופנו לעבר
דלת הכלוב, היא רצתה לצאת , שם בכלוב היא
לא מדברת . כאשר נפתחה הדלת , היא זחלה
, זחילה אצילה , ישרה , ללא כל ניסיון לקום ,
הגיעה למקלחת ולשירותים , הדלת נפתחה וננעלה
אחריה., כאשר סיימה , דפקה על הדלת , הדלת
נפתחה , היא לא התקלחה , רק הביטה בי במבט
של אולי , איני יודע מה לעשות , מבטי עבר לכלוב
והיא נכנסה פנימה בזחילה מהירה , ממתינה ,
קערת מים גדולה הוכנסה לכלוב ,ודלת הכלוב ננעלה.
היא שם מביטה בקערה , מורידה את הראש
ומכניסה אותו לקערה ומניפה את ראשה אחורה
כך במשך כמה דקות שטפה את עצמה , גם הרצפה
התמלאה במים , מהמבט היא הבינה שעליה יהיה
לנקות את הרצפה , אחר כך , במשך היום , מתי
היא לא תדע .

ההרגשה מיוחדת היא בוחנת את יכולתה ואני בוחן
את הצעד הבא