.
בהינתן נוסחאות הקידוד הופכות גם המטאפורות הסתומות ביותר להגאים מפורשים במסכת שירת השוט. השעבוד והאדנות הופכים להיות סרט המגולל פריים אחרי פריים את תנועת הצפרניים החדות אל בית החזה ומסביב ללב ואת תנועת השיניים החדות הננעצות בצוואר המושט אל המאכלת.
את תמיד שואלת בפליאה איך אני יודע רגע לפנייך שאת נרטבת ומתפשקת והתשובה שלי תמיד היא שהתשוקה ניבטת קודם כל מהעיניים ורגע לפני שהייחום שלך משדר פרומונים המתחננים לבעילה הקשה זו הנשמה שלך שמאותתת את כמיהתה האינסופית אל הכריעה.
כי העיניים שלך מתחילות לרעוד רגע לפני שהכּוּס מתחיל להתכווץ ולהילפת בעוויתות המוכרות האלה שחותמות סופית את היותך שפחה, עבד ממין נקבה, הסוגדת ועורגת לעבוד את הזין.
לכאורה אין שום קשר בין שני השירים שכאן אבל אני רואה מרקם יחסים ביניהם כמעין יִין ויאנג הנעים בתנועה הגלית של מעשה הבעילה כאשר הראשון מקודד את מה שהשני מצפין וההיפך.
עוֹדֵךְ חוֹקֶרֶת
עוֹדֵךְ חוֹקֶרֶת אֶת
דִּבְרֵי יְמֵי הַכְּאֵב,
הַזֶּרַע הַמְּחַלְחֵל אֶל
שְׂרִיגֵי נַפְשֵׁךְ,
אֶל בֵּית הַגִּידוּל
שֶל הָאַהֲבָה.
אֲתְּ שָׂמָה עַצְמֵךְ
כְּפִתְיוֹן לִלְכּוֹד
בּוֹ אֶת עַצְמֵךְ,
לְהַעֲלוֹת בָּרֶשֶת
כָּל שְיָיר שֶל גַּאֲוָה
שֶאֵינֶנָה בִּמְקוֹמָהּ.
עוֹדֵךְ לוֹמֶדֶת
אֶת הִדְהוּד הַיִּסוּרִים
הַבָּאִים אֶל גּוּפֵךְ
וְאֶל לִיבֵּך כְּמַלְאָכִים
בִּשְׁלִיחוּת נִכְמֶרֶת
שֶל שַׁלְוָה.
אֲתְּ מִתְפַּתֶּלֶת,
חוֹלַת אַהֲבָה שֶכְּמוֹתֵךְ,
מִתְקַפֶּלֶת ,
נוֹטֶפֶת תְּשׁוּקָה נְטְרֶפֶת
אֶל סִימָנֵי אַדְנוּת וְשִׁעְבּוּד
הַמְּצַמְרְרִים בְּתוֹךְ רַחְמֵךְ.
עוֹדֵךְ שׁוֹאֶלֶת עַל
חִידַת הָחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת,
הַלַּהַט הַשְּׁמֵימִי,
גַּאֲוַת הַכְּאֵב שֶׁאֲתְּ
עוֹטֶפֶת בְּעֵת לֵכְתֵּךְ לָשֶׁבִי.
לֶכֶת שֶׁבִי אַחֲרָיו.
קְחִי לְאַט
קְחִי לְאַט אֶת הַגַּעְגּוּעַ
וְאִצְרִי אוֹתוֹ
לְיוֹם סַגְרִיר
כְּמִצְרָךְ חֵרוּם
מְשׁוּמָּר
לִפְּתִיחָה בְּרֶגַע שֶל אֶמֶת
קְחִי לְאַט אֶת הַבּוּשָׁה
וְנִצְרִי אוֹתָהּ
לְרֶגַע שלֶ עֵינַיִים
שֶׁנִלְפָּתוֹת בְּרוֹךְ
בְּמַאֲבָק שֶל מֶשִׁי
עָקוֹב מִדָּם
קְחִי לְאַט אֶת הָאַהֲבָה
בַּאֲשֶר אֵינֶנָּה
אֶלָא מִפְלָטָם
שֶל הָחוֹלְמִים
בְּקוֹל שְׁמָמָה דַּקָּה
עַל פְּגִישָׁה בְּסוֹף הַזְּמַן
.
