לפני 14 שנים. 20 במרץ 2010 בשעה 16:25
הדרך אל ההר צופה פנימה. והחוצה. אל תנסה להבין את זה.
אל תבין. תנשום. שמור על האוויר שלך. עובדה ידועה היא שככל שמגביהים האוויר נעשה דק יותר.
עוד מעט יירשמו בו איכויות הולכות ויורדות, הולכות ולא חוזרות. השמועה אומרת שזה לא-הפיך.
אם תהפוך את מה שהפיך תקבל כיפה. אם תהפוך את מה שלא הפיך תקבל מדליה. או ציון לגנאי. עם זה אי אפשר לקנות במכולת.
בקיצור, אל תנסה להפוך.
הדרך אל ההר משולבת ידיים עם הדרך ל"שם". כשתדע איפה זה "שם" תהיה, מן הסתם מעבר לנקודת האל-חזור. זה בסדר. אנחנו בנקודת האל-חזור מרגע לידתנו.
כל דרך היא גם מצע. גם אופן. גם גשר. גם מ?ע?ב?ר וגם מ?ה?ל?ך. עברו בה קודם ואולי יעברו בה אחר כך אבל היא לא תשוב להיות אותו הדבר.
כי אי אפשר ללכת פעמיים באותה הדרך.
ספק אם אפשר ללכת בה פעם אחת.
