מכתבים לקורדליה

..וכשהסתכלתי בך אז ידענו שנינו, מיד, שדבר מה מסתורי קושר בינינו והבנו שנינו, כמעט מיד, בתוך אותה ננו שניה של שקט מתפעם שהעלילה קיבלה תפנית והיא מסתבכת ועתידה להסתבך עוד הרבה יותר, כמו כתב חידה מורכב שבשניים שלושה פיתולי נחש לחש ועיבה והוסיף קשר על קשר עד בלי התר.
ובתוך אותו פיצול שמצד אחד נצמת ממעשה קפיצת הדרך הזה ומצד שני מתחשמל ממנו, ראיתי אותך אומרת לי דברים עם העיניים, דברים קשים ודברים רכים ועמוק בתוך עינייך נלחשה שאלה ועמוק בתוך עינייך נצרבה חידה ונדמה לי שאולי הבזקת מבט רך ונימוח כמו ריחה הלח של האדמה אחרי הגשם אבל אני לא יכול להישבע על כך.

ואז הסתובבת בהחלטיות והלכת באותה הליכה קצבית שלך כשראשך הנד ושיערך הארוך והחלק מנשוא כמו מוציאים לי לשון מאחרי גבך אבל ידעתי שתחזרי וגם את ידעת.