מכתבים לקורדליה

.
בָּכּוּס אַתְּ מְבִינָה.

אַתְּ נֶחְנֶקֶת וְלִיבֵּךְ
הַקָּטָן דּוֹאֶה בּוֹ,
מִתְבַּקֵּעַ
כְּמוֹ צִיפּוֹר
מְפַרְפֶּרֶת
הַפּוֹעֶמֶת וְרוֹגֶשֶׁת
בְּיַד חַמָה
וְאוֹסֶרֶת
לָפוּת וְמַצְמִית
אֶת כָּל סַרְעָפוֹתַיִּך.
אַתְּ נִרְאֵית וְנוֹדַעַת
אֲךְ
אֵינֶך רוֹאָה
אַתְּ
תְּלוּיָה בֵּין שָׁמַיִם
וָתְהוֹם.



בָּכּוּס אַתְּ מַרְגִּישָׁה
אֶת הַדָּם מַכֶּה כְּמוֹ
מִבַקֵשׁ לְמְרוֹד
וְגוֹדֵשׁ מִבִּפְנִים
וְעוֹלֶה
וּמֵצִיף אוֹתָךְ
וּמֵאִיר אוֹתָךְ
וּמוֹתִיר אוֹתָךְ
נְמֵסָה וְרוֹגֶשֶת,
עֵינַיִיך רוֹעֲדוֹת
את עֵירוּמֵּךְ
כְּשֶׁאַתְּ בְּלִי עוֹר
וְתַכְרִיכִים
וּמְתוֹם.

יֵש בָּךְ רֶחֶם וּפֶה וְגָרוֹן
וְזְרָמִים עָזִים מְעַוְותִּים
בְּבִטְנֵךְ
פְּקַעַת עֲצַבֵּי תּשׁוּקָה
וְתְחִינָה.
אַתְּ רוֹצָה לִהְיוֹת קִיבּוּל
אוֹ בַּיִת
לַזֶּרַע, לַפְּרִי,
לַזַּיִן שֶׁאַתְּ עוֹבֶדֶת
כְּמוֹ כּוֹהֶנֶת גְּדוֹלָה מְגַשֶּׁשֶת
אֵצֵל הַמִּזְבֵּחַ
סוֹמֵאת,
סוֹגֶדֶת
לַקּוֹל,
רְצוּעָה בְּאָזְנָה
עַד תּוֹם.