.
5.
בשלב מסוים נפלטת לך אנחת "די" כבדה וכשאני ממשיך את פשוט מתחילה לצרוח.
אני שואל בקול רך ושקט שקט: את רוצה שאפסיק? ואת נושאת אלי עיניים רועדות ופנים מרוחות בדמעות שחורות ואני רואה איך נשימתך נעצרת כשאת רואה את המבע על הפנים שלי ואני רואה שאת פוחדת להגיד שכן. הרי המוטו הקבוע שלך הוא שאעשה בך מה שאני רוצה.
תראי כמה זה מרטיב אותך אני אומר תוך כדי שאני חופר בך והאצבעות שלי כמו בוטשות בתוך בוץ חם וסמיך ורטוב. ואני מתבונן בך ורואה איך מתהווה בך השינוי. כמו בועה גדולה העולה ממעמקים הוא מפלס דרך החוצה. אני כמעט יכול לראות איך בתוך הבטן התחתונה שלך את מתחילה לפרכס.
תראי איך את מתפשקת כמו שרמוטה שרוצה להידפק אני אומר לך ואת שוב מאבדת פעימה כשאת מרגישה את גל החום שעובר בך.
מה עובר בך עכשיו, אני מצליף בקול חד, תגידי בדיוק.
ואת יודעת שאסור לך לשתוק. ואת ממלמלת: אני רוצה שתשתמש בי...שתעשה מה שאתה רוצה. ושנינו יודעים שזה המקסימום שאת יכולה מתוך הערפל שאת שרויה בו. שאלה מילים שגורות וטקסיות בסך הכל אבל שהן מנסות לבטא את מה שאי אפשר לבטא ושרוצה להתלקח ולהתפוצץ.
אחרי שהסערה נרגעת ואנחנו שרועים בשקט וונילי כשאני מבלי משים מלטף אותך, את פתאום אומרת:
אתה יודע למה אני כל כך אוהבת אותך?
ואני שואל, למה?
כי אתה הדבר הכי קרוב לבן אדם טוב שאני מכירה....