לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

RIS

מכתבים לקורדליה

קרדיוגרמה.

יום עוד יבוא
בין כה וכה
סוף לנדודי יביא עמו.
לפני 5 שנים. 6 בספטמבר 2019 בשעה 19:08

.

כמו בורג גדול שמסתובב לאיטו וחודר אלייך בדיוק במרכז הצ'אקרה של התשוקה כך הולך ומתהווה בך השעבוד בהתמדה, ביד קשה ובאדנות. כמו פלדת חרב הקטאנה של הסמוראי את הולכת ומוכנעת ומוכרעת אפיים ארצה ונענית ליד שמכופפת אותך וחותמת עליך בעלות ומרות. וכשאת עוברת – ומרצונך את עוברת אם אכן את עוברת – את מיצרי השליטה, את יודעת שמשם כבר אין דרך חזרה. את יודעת שאת קופצת את אותה קפיצה של פעם בחיים. את יודעת שמשם כבר אין דרך חזרה.  את מוטבעת. את נחתמת.

את חומר ביד היוצר.

 

אִילוּף

 

לְאַט וּבִכְאֵב

אֲתּ נִצְרֶפֶת

בּכוּר הָהִיפּוּךְ,

מֵחוֹשֶך אֶל אוֹר,

חוֹם תַּחַת הַכְּפוֹר,

וּבְעֵינַיִיךְ הָרוֹעַדוֹת

אִישׁוּר:

הַמַּגָע הַזֶה הוּא טוֹב.

וּבְרַחְמֵךְ הַמּפַרְכּס

אִישׁוּר:

כָּך אֲתְּ רוֹצָה לְאֱהוֹב.

לְאַט וּבִכְאֵב

אַתְּ נִשְׂרֶפֶת

כּמוֹ דַּפִּים רַכִּים שֶל סֵפֶר

וּכְמוֹ אוֹתָהּ צִיפּוֹר

אַתְּ שָׁבָה וְנוֹלֶדֶת

נְקִיָה

מִתוֹך הָאֵפֶר.

 

.

מיה34​(אחרת) - לפעמים אני תוהה איך זה מרגיש לך לדעת שהמילים שלך צורבות אותי באותה עוצמה גם היום וגם לפני 15 שנים.
לפני 5 שנים
זאתי - לא כולן ידעו או יודעות. "שאם נגעת נסעת..."
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י