שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

RIS

מכתבים לקורדליה

קרדיוגרמה.

יום עוד יבוא
בין כה וכה
סוף לנדודי יביא עמו.
לפני 4 שנים. 22 בספטמבר 2019 בשעה 17:07

.

אם השוט מצייר פרחים רק על העור והנשמה נשארת עצובה אות הוא כי אינכם בצד הנכון של הלב.

אם השוט הוא רק שלוחה של הזין ולא מסמן ניצוצות עוצמה אות הוא כי אינכם בצד הנכון של האדנות.

ואם השוט רק מוריד ומכפיף אותך ולא מתיר את אסורייך אות הוא כי אינכם בצד הנכון של החופש.

 

גדול ורחב הוא העולם. ואת מציגה את עצמך לראווה תחת כל עץ רענן. כלומר אֶת התחת הרענן שלך על כל גבעה. אלוהים חננה אותך בגוף חלק ומדליק ואת לא מתעייפת מלחלק טיפים המייצגים בנדיבות עוד ועוד  רכיבים של האמנות החזותית הזאת הנדמים להיות במיטב המסורת של עירום מהלמוט ועד רוברט בלי לשים לב שאת לגמרי בתחום הכחול.

וגם אם בין כל רודפי הזימה מלקקי השפתיים ומגירי הריר יהיו אחד או שניים ראויים שתרצי להיות להם ואשר אליהם בעצם את מנסה להגיע - מה אז? מה באמת יש לך להציע מעבר לדימוי הזנותי של חתולת מין? לכמה זמן יספיק הדלק של יפי חמוקייך ותאומי הצביה המושלמים שלך? אני הייתי אומר שאוקיי, את המבחן הראשון עברת. ייתכן שאת לא סתם כוסית אלא כוסית-עם-אישיות המוכרת לא רק ציצי אלא גם נרטיב מנומק. אוקיי. אבל מה יש שם מעבר? מה באמת יש לך להציע? כי אלא אם לנצח את רוצה לארח אורחים לרגע ולדלג מפגע לפגע את צריכה לשלוף קלף מהותי יותר מהשרוול שלך. כי אם את צריכה מישהו שהזין העומד שלו יהיה עבורך כמו חום השמש שמערסל לך את הלב את צריכה להציע קצת יותר מפטמות וערווה. בין אם את מבליטה אותם באמצעות הצל או מסתירה אותם באור. את שנלחמת בשיניים ובצפרניים בשדים שלך יודעת שאי אפשר לגרש את השדים אלא אם מתמקמים בצד הנכון של הלב ומתבוננים להם ישר בעיניים. ואיך תעשי את זה אם את כל הזמן מסתתרת מאחרי שובל הסקס הניגר שאת משאירה מאחורייך כמו שביל פתיתי לחם שהצייד משאיר לציפורים המסכנות?


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י