מכתבים לקורדליה

.

אֶלֶגִיָה

אֶלֶגִיָה אֵינֶנָה שִׁיר קִינָה

אוֹ הֶסְפֶּד

כִּי אִם סְפִינָה טְבוּעָה

בְּמַעֲמָקֵי הַזְּמָן הַקָּרוּא

כְּמוֹ אוֹרֵחַ דָחוּי

בְּזִיפֵי זְקָנוֹ וּמְעִילוֹ הָאֲפוֹר

אֲשֶׁר אֲנִיצֵי הַקָּשׁ

הַמְּבַצְבְּצִים מִקִרְעֵי כְּתֶפוֹ

מְבַשְׂרִים בְּשׂוֹרוֹת רָעוֹת.

אֶלֶגִיָה אֵינֶנָה שִׁיר קִינָה

הוֹ לֹא, אָח שֶׁלוֹ,

לֹא,

הַקְּינוֹת מְקַנְנוֹת בַּפְּלָנֶטָה

שֶׁל הַסֶּדֶר הַטּוֹב

שָׁם הַמָּוֶות עוֹבֶר בִּיְּרוּשָׁה

כְּמוֹ גֶּן מְקוּלְקָל

מֵאָב לְבֵן

לְפִי כְּלָלֵי הַטֶּקֶס הַמְרוּשָע.

אֶלֶגִיָה הִיא זוֹנָה,

זוֹנָה בַּת זוֹנָה

בַּת בְּלִי שֵׁם

הַקּוֹבֶרֶת אֶת הַבֵּן

לִפְנֵי הָאָב

וְהַבַּת לִפְנֵי הָאֵם

וְכָל הַתִּינוֹקוֹת שֶׁעֲדַיִין

לֹא נוֹלְדוּ

הָאִם  שָׁמַעֲֿתָ?

הֵם

פּוחֲדִים כָּל כָּךְ

וּבוֹכִים כָּל כָּךְ

וְרוֹצִים חֲזָרָה

הַבָּיְתָּה.