זוגופוביה - פוביה זו תוקפת בעיקר גברים ויכולה להגיע בכל גיל נתון. הזוגופוביה פוגעת באיכות חייהם של הסובלים ממנה על ידי כך שהיא מונעת מהם את יכולת פיתוח מערכות יחסים עם בנות המין הנשי.
ישנם סימפטומים למצב זה שהם אפשר להבחין עוד בשלב מוקדם: חוסר יכולת לנהל שיחות טלפון שאורכן יותר מחמש דקות. הסתגרות כשמופנות אליהם שאלות כגון: איפה היית? איפה אתה? למה לא התקשרת? או לחילופין, המצאת תירוצים לא הגיוניים הנוטים לחזור על עצמם בתדירות גבוהה.
הגבר הסובל מ"זוגופוביה" יטה להלחץ כאשר אישה שאיתה הוא מפתח מערכת יחסים מתחילה להפוך לחלק משמעותי מחייו. הוא יהיה עצבני יותר, ויסמן את איזור המחייה שלו (בית,עבודה וכ`ו) בצורה שתהיה ברורה ולא תשתמע לשני כיוונים.
הגבר הסובל מזוגופוביה יבוא בדרך כלל מבית בו הקשר עם אימו, או במקרה הקיצוני - עם משפחתו, הוא קשר בעייתי. בעברו ישנה מערכת יחסים רצינית אחת אשר ממנה יצא פגוע ואשר השאירה בו טראומה שהיתה ה"טריגר" להתפתחות פוביה זו אצלו. חשוב לציין כי פוביה כזו קיימת ועלולה להתעורר אצל כל גבר מגיל 16 ואילך - אל תטעי לחשוב כי פוביה זו אינה קיימת אצל בן זוגך וטרחי לשים לב להתנהגותו. האם הוא מפגין אילו סימפטומים?
אין סממנים חיצוניים היכולים להזהיר אותך מפני גבר הסובל מזוגופוביה. כמו שכבר נאמר, כל גבר עלול לסבול מזוגופוביה בלי קשר למראהו, גילו או מצבו הכלכלי.
הזוגופוביה נחשבת כיום לאחת מן הפוביות המסוכנות ביותר. עקב הזוגופוביה גילם ומספרם של הרווקים והרווקות באוכלוסיה עלה בצורה משמעותית. אם מספרים אלו ימשיכו לעלות, ישנו סיכוי גבוהה שמספרנו יפחת עם השנים עד כדי הכחדה מוחלטת עקב הפחד מזוגיות שיוביל להתרבות מעטה יותר.
במקרים רבים, בעיקר עקב שהייה מרובה בחברתם של גברים אחרים הסובלים מפוביה זו, נוטה המחלה להשפיע על נאמנותו של הגבר.
נכון להיום, עדין לא נמצאה תרופה למחלה זו. טיפולים פסיכולוגיים מסוגים שונים לא הצליחו להביא לריפוי פוביה זו המושרשת עמוק בתוך הגברים. ישנן מדעניות הסבורות כיום שפוביה זו אינה פסיכולוגית כלל וכלל ובעצם מצויה בגנים העוברים מאב לבן. הגן האחראי לזוגופוביה עדיין לא נמצא, אך המוצלחות והמוערכות ממדעניות דורנו עובדות על מנת למצוא אותו וליצור חיסון למחלה נוראית זו.
נשים -שימו לב לסימפטומים! מחלה זו מסוכנת ויכולה להרוס את עתידכן ולהשפיע על מצבכן הנפשי! במידה ואתן מאתרות סימפוטמים אלו בבן זוגכן אל תנסו לטפל במצב זה בעצמכן. נסיונותיכן רק יחמירו את מצב הפוביה. פנו לעזרה מקצועית באחד ממוקדי החירום הבאים: ער"ן, המרכז לטיפול בנפגעי זוגופוביה, המרכז לטיפול בבעיות מחויבות, או בקשו הפניה לנוירולוג מרופא המשפחה.
(מתוך הרצאה של דוקטור לרפואת הנפש ותורת הפסיכוזה הגברית - Ultra Violet, באוניברסיטת ת"א, הפקולטה למדעי הזוגיות, פברואר 2006).
*כל הזכויות שמורות לאולטרה ויולט.
לפני 15 שנים. 4 במאי 2009 בשעה 5:50
