הכלוב הסודי

אבל רוצה באמת?

------
F

אני בוגד בכולן.
באישתי.
בנשלטת שלי.
באלו מהצד.
לכולן אני מבטיח שהן היחידות, שאין עוד מלבדן.
בכולן בגדתי, בכולן אבגוד.
אני לא מרגיש רע כשאני עושה את זה, להפך.
אני מרגיש עצום, אני אוהב את התחושה הזאת של לעשות דברים בסתר.
להיות אדם אחר ממה שרואים שאני.
למה? כי אני בן זונה שקרן.
אני אוהב לפגוע, אני אוהב להכאיב. בעיקר לנשמה.
הרגע הכי קסום? זה הרגע בו אני חושף את הפגיעה.
כשאני רואה אותן שבורות והמומות, מדממות בלב פצוע ומלא בטחון.
כמה אושר זה מביא לי, פשוט אין מילים.
ותעשו לי טובה, אתן כל הזמן מבקשות סאדיסט "אמיתי"
וכשאתן פוגשות אחד כזה באמת אתן מתחילות לבכות. תבינו, אני כאן כדי לפגוע, אני לא כאן כדי לזיין. אני כאן כדי לחרב את היום שלכן וכדי לגרום לכן לרצות למות.
אני זה שבזכותו אתן שונאות את הגברים שאתן כל כך מבקשות.

------
הלל בן שחר.

מהר מאד הבנתי שהמיניות שלנו שונה, כמו הרבה דברים אחרים שאנחנו שונים בגללם. ניסיתי לדבר על זה, ניסיתי לשתף, ניסיתי לפתור, אבל לא היית קשובה.
אז התחלתי להתכתב עם אחרות, ואז גם נפגשתי, ואת המשכת עם המין הונילי הפושר עמוס רגשות האשם, פעמיים בחודש בממוצע.

ואני בינתיים התקדמתי, והרחבתי גבולות, ובחנתי גבולות, ואת עדיין מתעלמת מהקריאות שלי לשינוי. אחת לכמה חודשים אני אומר לך שדי, נמאס לי, המין איתך מכניס לי יותר לחץ לחיים מאשר עוזר והייתי שמח אם היינו קובעים שאין יותר מין בינינו וכל אחד ימצא לעצמו את הפתרון שלו. זה עוזר לשבועיים, אבל אז את שוב שוקעת לשגרת הכביסות והצלילה לפייסבוק שלך שעות.

אבל את שמרנית ולא מסוגלת לחשוב על כל דבר שהוא לא המסגרת הקבועה שלימדו אותנו מאז שהיינו ילדים - גבר אחד, אישה אחת, לכל החיים, מין וזוגיות זה בהכרח אותו הדבר.

אז אני בוגד, ומפתח מערכות יחסים מסוגים שונים, ולא מבין איך את לא רואה את זה מולך, איך את לא מבינה מה שנראה לי נורא ברור.

כשאמרתי לך לפני שנים שיום אחד זה פשוט כבר לא יהיה חסר לי, לא חשבת שהייתי רציני?

כי זהו, לא חסר לי מין איתך. את שותפתי למטלות החיים, יש לנו ילדים, איתך אני רב, איתך אני משלים, אבל כבר יש מקום בחיי שאין לך חלק בו, ולא יהיה.

------
אש בתחתונים

אני קוראת את המילים שלכם והלב שלי נחמץ. כל הפרטנרים בחיי היו פשוט מרוכזים בעונג של עצמם. מלכתחילה התחלתי עם העניין הזה בגיל מאוחר, כמה מאוחר? 19.5, וזה בגלל שחשבתי, בהשפעת סרטי דרמה רומנטית שככה אוהב את הפרטנר שאיתי יותר.

נוסיף את הסלידה שלי מהגוף שלי, כזו סלידה יוקדת, של גועל מלגעת, של אשמה ובושה כשכבר כן.

נוסיף טראומות מיניות

נוסיף עלייה במשקל.

וקיבלתם חרא סקס.

כמה חרא?
אני לא יודעת למצוץ או לאונן למישהו. אין לי מושג איך אתם/ן יודעות לעשות את זה בכזו טבעיות. יום אחד צפיתי בטוטוריאל כדי ללמוד ולהבין איך עושים את זה, וחל שיפור מסויים.
אפילו 2ניתי דילדו כדי להתאמן על הכל.

אני לא יודעת איך להזיז נכון את הגוף.

אני בכלל נורא מפחדת מלגעת. בעצמי, או בפרטנר.
ועם הפרטנר זה עוד יותר מלחיץ.
מפחדת מלגעת בו. מפחדת מהזין עצמו, הוא מלחיץ אותי.
מפחדת כ"כ מהכל.

מפחדת עכשיו, יותר מתמיד, אפילו לנסות ללמוד את הגוף שלי. מפחיד אותי לגעת בעצמי. מפחיד כי זה מלוכלך, וטמא, ומכוער, ודוחה, ובעיקר חטא. לגמור ולהיות מהגוף שלי, לבד או עם מישהו, זה חטא וזה אסור

אני יודעת שיש נשים צדקניות שמבלות את שנות העשרים שלהן בסקס איכותי, ואני? בשבילי סקס בלי רגשות זה ממש מרוקן, גומר אותי, אני חייבת את הקרבה האינטימית הזו של הרגש, כדי שארגיש נינוחה בכלל להתקרב.לגעת, אפילו חיבוק.

וברוב הזמן בכלל לא בא לי על סקס. אולי זה החוויות הרעות והמטען הרגשי הרע. אבל באמת לא בא לי.
הנחשבה על הקרבה של מישהו, גם אם אני לא הכי טובה, אבל הוא מקבל אותי, מלחיצה אותי מאז הפגיעה המינית האחרונה.

ומתג שני, אני השנייה, זו של הפנטזיות (כשכבר כן מאוננת) חולמת כבר על התחושה של להרגיש בתוכי את הזין שלו, להרגיש איך שאני מקבלת את הצורה שלו, וללכת כמה ימים עם התחושה הזו, חרמניות ומתגעגעת.

הכל דפוק בי ואני משמינה נורא בזמן האחרון.

וככל שעובר הזמן אני רק מרגישה יותר ויותר כאילו שאין לי מה להציע, כאילו שאני פשוט unfuckable.

ולא מבינה מי ירצה אותי כשאני ככה. ולא מבינה איך אני אמורה לשרוד בעולם שבו סקס הוא חלק כ"כ מהותי מהחיים, כשאני מבלה את חיי בעיקר בלברוח ממנו.

כי כבר פיתחתי חרדת ביצוע.
וחרדה ממשית מהמגע עצמו.

וכבר אין בי כוחות להתמודד לבד.
ולא יודעת למי אמורה לפנות.

וזו שבפנטזיות, רק רוצה להיות זונה טובה, כזו שלומדת מהפרטנר (ואני באמת לומדת מהר) כי ללמוד מעצמי זה בלתי אפשרי.

חשבתי על סרוגייט, אבל זה נשמע לי כמעט בלתי אפשרי. ממש קיצוני. משהו שלא אצליח להכיל.

הפחד שלי מעצמי, מהעולם, ומהגוף שלי ומהמפגש של הכל יחד חונק אותי.
והגיל שלי כבר מזמן לא מצדיק לכאורה את חוסר הידע והחיבור.
ואנלוא בטוחה אם אני בסדר וזה טבעי, או שזו רק אני שככה.

כי כנו שכתבתי, כולם משום מה יודעים לעשות הכל, כאילו עברו איזו חניכה, או פשוט נולדו ים ההבנה.

ורק אני נשארתי לבד עם חוסר הידיעה.

מה עושים במצב הזה?

יודע, אתה לא תאמין, אבל לא רציתי בשום צורה להזיק לך. בסופו של דבר גם תבין שהנזק שלי הוא אפילו לא עשירית מהנזק שהשארת לי כמזכרת עלינו.
בכך ששייכת מישהי בכזאת מהירות, הצחקת אנשים שראו והכירו, ומבינים ששיוך כזה אחרי זוגיות כמו שלנו, זה ריבאונד הכי צפוי ונפוץ. מישהי שאלה אותי לא מזמן, איך החדשה שלך לא מבינה ששיוך כזה לא יכול להיות אמיתי מבפנים, שלא קיימת אמת שחורטים על העור אחרי שבועיים. עניתי שבזמנו גם אני לא הבנתי הרבה, לא יכולה לשפוט.

הפחדנות שלך וחוסר יכולת לקחת אחריות, נחשפו מולי בכל הכוח כשבחרת לברוח לחסימות, הכחשה, ולכלוך מאחורי הגב. מה לא שמעתי על עצמי לאחרונה. מאושר עם אחת ממשיך להכאיב לשניה, קשה להבין אותך ואני משלימה עם זה ששנתיים לא ידעתי מי אתה.
אחרי כל מה שעשית לי, בחרתי ללכת לפי הספר, לקבל את מה שלקחת ומגיע לי ואחר כך ולרחם עליך.
וקצת לכאוב עלינו

מאחלת לך החלמה מהירה

------
כ.

אני מאוהב בנשלטת שלי באמת!
אני והנשלטת בקטע הכי טוב בעולם
אבל היום סישנתי אותה רק 4 שעות.
נשארתי חרמן לעזור לנשלטת טובה לסדר לה את הראש
למה? כדי שהיא תוכל להזדיין עם בעלה החוקי
כי עם כל האהבה שלי לבדסם היא חייבת ילדים יותר משאני חייב בדסם
זהו שולט אמיתי יעזור לך להכנס להיריון

------
פ.ה.

שנתיים עם הקורונה גרמה לי לא לצאת מהבית.אני עובדת בחברת הייטק מצליחה ודיי מהר מהרגע הראשון אימצנו את המסלול של לעבוד מהבית.. מזון מוכן עם שליח ..קניות מהסופר עם שליח ולמעשה נהפכתי להיות כורסת בטטה.בהתחלה עוד הייתי כמה מתלבשת...ודיי מהר זה עבר לפיג'מה ולמעשה עכשיו אני נשארת עם תחתוני המחזור עם החורים..ואני לא טורחת ללבוש יותר מזה כלום-תודה לאלוהים שאני מצחצחת שיניים...אבל הוא נאמר שהבית שלי נהפך להיות אוסף של קופסאות קרטון וניילונים של משלוחים-שאני פעם בשבוע מורידה למטה לפח.
גם לאחר שחזרו כולם לעבוד כמעט רגיל אנחנו נשארנו במתכונת עבודה מהבית...
לא הורדתי שערות מהרגליים שנתיים-יש לי רגל של כדורגלן...בית שחי שעיר..ובכלל מרוב אוכל"מזין"פתחתי כרס בירה למופת.
קניתי לעצמי פאקיניג מאשין-זה מעין מכשיר עם שלט מזכיר מקדחה עם חצובה שניתן לכוון ולהלביש עליו דילדו בגדלים שונים... והוא נותן עבודה בלי להתלונן להזיע או להציב דרישות...יש לי גם אוסף על אביזרים רוטטים לדגדגן ומלא פלאגים אנאלים(שאני לא משתמשת בהם כבר).. אני מאוננת קבוע 4 פעמים ביום ואני מתנחמת שזאת ההתעמלות היומית שלי.אני עוברת ל 4 משתחלת יפה על הדילדו ונותנת לו פקודת ביצוע...הדילדו דיי גדול קורע אותי עד שאני מרגישה מפורקת וגמורה. פעם עוד הייתי מחפשת פורנו ...היום אני תקועה עם סצנה של כושים בראש...ואני נדפקת כמו כלבה.
תיכף מגיע פסח -וכל המשפחה רוצה להפגש וכו ואני כבר עם חרדת חברה-פשוט מגעילה את עצמי-ומפחדת להגעיל את הסביבה.

לא מסוגלת לאסף את עצמי לחיים רגילים-שמישהו יפרוץ אלי לדירה ויכריח אותי להתארגן על עצמי-אמן!

כשאני מוצצת את הזין שלו, אני משקיעה מכל הלב. הוא לימד אותי לאהוב למצוץ.

לפני שהכרתי אותו, זה תמיד הרגיש לי כמו מאמץ שאני לא מתחברת אליו. שרירי הלסת שלי התעייפו מאוד מהר, איבדתי עניין, חיכיתי כבר לרגע הגמירה רק כדי לסיים עם זה. האמת, שהרבה פעמים הרגשתי שאני לא טובה בזה, כי אני לא נהנית מזה. לא התרגשתי מהתחושה הזאת, "שאני לא מוצצת טוב". חשוב לי להיות טובה בהכל. פרפקציוניסטית כזאת. וזה... פשוט לא הפריע לי. היו פעמים שפשוט הפסקתי באמצע ועברתי לאוננות. זה נעשה בהצגה של חשק מוגבר כדי "לפצות" על הפסקת המציצה .

איתו, זה שונה. דבר ראשון, זה לא ונילי, בניגוד לכל הקודמים, הוא קובע את הטון. הריגוש פה הוא מהרגע הראשון של התקשורת. ככה שלא משנה מה אני נדרשת לעשות, אני מתלהבת, נרגשת, להוטב לבצע על הצד הטוב ביותר. מעבר לכך, הוא ממש לימד אותי להנות מזה. למדתי לתקשר איתו בעיניים, למדתי להנות מהקולות שהוא משמיע, מהמגע שלו בעוצמות המשתנות במיקומים השונים. הוא מחמיא לי כל הזמן על המציצות. אני כל כך נהנית מהמבט שלו כשהוא גומר. למדתי להנות מהטעם של הזרע שלו, ואני מחכה לזה כמו לפרס על מציצה טובה. מה טובה? מציצה מעולה! אלה המילים שלו!

אבל. פה מגיע האבל של הפרפקציוניסטית - אני מוצצת בתאווה ועונג ובשלב מסויים הוא דוחף את היד שלו "ומאונן" לתוך הפה שלי, תוך כדי שאני מוצצת. בעצם, אני מוצצת את הקצה של הזין והוא מאונן על הבסיס. זה גורם לי להרגיש כאילו המציצה שלי לא מספקת אותו. בא לי שהוא יגמור רק מהפה שלי. אני לבד. בלי ידיים. רק הלשון והשפתיים שלי על הזין שלו.

אני יודעת שאני אחטוף ממנו סטירה, אם ידע שאלה המחשבות שעוברות לי בראש.
ואולי בעצם כדאי לי לחלוק איתו🤔

------
המוצצת הנפלאה?

אני מאוהבת במיטה שלי באמת!
אני והמיטה בקטע הכי טוב בעולם
אבל היום ישנתי רק 4 שעות.
נשארתי ערה לעזור לחברה טובה לנקות את הבית שלה
למה? כדי שהיא תוכל להזדיין עם בת הזוג החדשה שלה
כי עם כל האהבה שלי לשינה היא חייבת סקס יותר משאני חייבת שינה
זהו חברה אמיתית תעזור לך לגמור

תדעי לך שאת הראשונה, לא היא.
הייתי עוזב הכל אם הייתי יודע שאני ואת נוכל לבנות בית ביחד.
הייתי לוקח אותך לירח ואל הכוכבים, מראה לך בכל דקה ודקה עד כמה החיבור הזה בין נשמות באמת נמצא כאן.
הייתי הופך אותך לאמא של הילדים הבאים שלי, בטוב וברע. ביחד.
לא חשבתי שאפשר לחשוב ככה. מעולם לא חשבתי שאני יכול לפרק את הבית שיש לי. מעולם לא חשבתי שיכולה להיות סיבה משמעותית שעבורה שווה לעשות את הצעד הזה. הרי האושר שלי לא מעניין אף אחד באמת, אפילו לא אותי.
והנה את הגעת וגרמת לכל היצורים האחרים עם כוס ושדיים להפוך לא רלוונטיות.
את נמצאת שם בפסגה מעל הכל והמחשבה להיות בתוך משהי אחרת מזעזעת אותי.
מעולם לא הייתי שייך למישהי כמו שאני שייך לך, מעולם לא הייתה מישהי שייכת לי כמו שאת שלי.
עצוב לי שאני פחדן, שלעולם לא אוכל להגיד לך את זה במציאות. שלעולם לא אוכל להודות בזה שאת עומדת מעל הכל. לעולם לא אוכל לקחת לך את היד ולהראות לך עד כמה את באמת הכל עבורי.
וזה יותר עצוב לדעת שהנפש התאומה שלך לעולם לא תהיה שלך באמת. שלעולם לא תוכל להקים איתה בית.
אבל איזה בית מדהים זה יהיה.
איזה מבצר מעופף זה יהיה.
איזה שקט ישרור שם, שקט והבנה ורגעים אדירים של בהירות. רגעים אדירים של רעש.
כשתשאלי אותי אם אני כתבתי את זה אני אכחיש כמובן. בטח אגיד לך משהו כמו: אני? אני רק עקרב.
אני לא מחפש דברים כמו בטחון ואהבה. לא מחפש הבנה, תמיכה וחיבוק.
אני סתם נבלה.

------
ברתולומאו הנרי אלן.