הכלוב הסודי

זה שהתמונות של הזין שלך בבלוג שלך מרטיבות אותי מאוד.
והאמת היא שהייתי זורמת עם הסיטואציה אם לא היית משקיע כ"כ מעט אנרגיה בקשר הזה. אם היית אשכרה מנסה להפגש ולא נשאר איתי מאחורי המסך.
כי עם כל הכבוד לסקסטינג, זה מתחיל לשעמם כשאתה לא יוזם. אז אני שמה עליך את הזין שאתה (לא באמת) שם עלי ולא זורמת.
אבל יש לך זין כ"כ יפה (ואתה היחיד שמעורר בי חשק מיני בתכלס) שלעזאזל איתך.

המשתמש הנוכחי המכנה את עצמו "אלי או חנה" הוא מתחזה. אלי או חנה המקורי נהרג בתאונת צליפה על גדות נהר הדנובה, אי שם ב1937.

אלי או חנה הנוכחי אימץ את התנהגותו, שמו ופרסומו הרב של אלי או חנה המקורי, לצורך עשיית שגלים רבים בבנות ישראל.

שימו לב, אני חוזר שנית:
אלי או חנה הנוכחי הוא לא אלי או חנה המקורי שכולנו אהבנו והוקרנו.

היזהרו ממתחזים.

------
אחד שמכיר טוב את אלי או חנה המקורי

את זרקת קוביות, חמישה צעדים קדימה, היה נדמה שאת מגיעה לסולם והופ! הנחשים שלך מחזירים אותך 8 צעדים אחורה.
טיפסת על עץ ממש גבוה, משם ניסית לחשב את עוצמת הפגיעה שלך בקרקע.
חשבת שזו לא דרמה גדולה , מסתבר שזו תאונה חזיתית שלך בקיר.
ומה עכשיו?
תזרקי שוב קוביות? בתקווה שתגיעי לסולם?
אגב, איך זה לשחק לבד? עם עצמך?
מסתבר שגם משחק ילדים יכול להיות הרסני.

בוקר אחד כשנגעתי בעצמי להנאתי עלתה לי תמונה לראש שאני לא ממש גאה בה (ולכן כותבת כאן במקום אצלי).
חשבתי עליך, אחת השולטות כאן, נכנעת לי.
זו הייתה כניעה אוראלית לגמרי. ירדת לי פשוט, בלי הפסקה.
במציאות נראה שאת לא מתכננת לרדת לאף אחד, גברים או נשים, אלא מעדיפה את ההפך.
אם אני לא טועה, אפילו היו לך אשה או נשים בעברך, שלא יכלו לפנטז שאת תרכני ככה מתחתן, כמו שעשית עבורי בדמיונות שלי.
דווקא בגלל זה היה לי כל כך כיף לדמיין את זה, להפוך אותך לכלבה משתוקקת שלי שמתאווה לרצות אותי. דמיינתי אותי אוחזת בשערך (בדמיוני הוא קצר וגלי) קרוב קרוב, אבל עוד לא מאפשרת לך. חיברתי לשמך תואר לעגני כלשהו (בדמיוני זה התחרז), כמו 'שרון הלשון', או 'שרית החמדנית', ואת רק התלהבת יותר ויותר.
גם את הנשלט שלך לקחתי לעצמי. כמובן שנעלתי אותו מיד, אסרתי עליכם כל מגע שאינו מאושר ומבוים על ידי.
אולי הוא אמר לך בעבר שהוא מכור לכוס שלך ושטויות כאלה, אבל הנה הוא נטש עמדה ועבר למתחרה הטובה ממך. עכשיו שניכם למטה אצלי, ראש בראש. הייתם כל כך חמודים שהתחריתם על תשומת הלב שלי, על הזכות לרדת לי.
(((ומאז רק הולכים ומשתכללים אצלי התרחישים אבל אין טעם לפרוס אותם כאן. הלוואי שיכולתי להוציא לפועל.)))
אני לא יודעת למה פנטזיה כל כך אינפנטילית וחסרת סיכוי השפיעה עליי ככה, באמת מביך. גברים לפעמים מתנהגים ככה, וכבר היו לי וגם לאחרות (אולי גם לך) גורים שלא הסכימו להפסיק ללקק. זה משחק נחמד ותפקיד שלגברים קל יותר להיכנס אליו. אבל נשים בדכ לא מתנהגות ככה, הן לא נואשות ללקק.
חוץ ממך, בדמיון שלי.
פשוט עברת לגור שם.
חיבבתי אותך באותם רגעים. הרבה יותר ממה שאני מחבבת אותך כאן. לא שאנחנו מכירות או משהו, סתם מהרושם שנוצר אצלי. בכל מקרה, התפקיד הלם אותך ואת היית מאושרת, אני ממליצה לך על הסבה!

------
ד'

צחקתי בקול. לא מהצביעות שנחשפה בפניי במכה אחת, לא מההתרסקות של המציאות בה רק לפני כמה שבועות היינו ביחד, הייתי אהבת חייך.
עכשיו אני בוהה בתמונה שלה אצלך ולא מבינה איך הלב יכול להיות עד כדי כך לא יציב, איך הוא יכול בקלות להתנייד מאישה לאישה, ובכל אחת למצוא את אהבת אמת ומקום בטוח. כמה קטנה המשמעות לשיוך.
הגיון בריא לא מסוגל להבין שיש הגיון אחר שעובד אחרת.
האהבה הזאת לא הוכיחה את עצמה, לא שרדה לאורך הזמן עמוסה בשקר אחד שנמשך שנים.
עברת לשקר הבא שלך.
עד שהבנתי למה נעלמת בלי להשאיר זכר, הספקתי להאשים את עצמי כמעט בהכל, אולי אפילו בשקרים והבגידות שלך, וכשהבנתי שפשוט התביישת ממי שאתה ,ממה שעשית והכי הרבה מהעובדה שזה הפך לגלוי בעיניי, התרככתי.
הייתי מביאה לך חיבוק ונשיקה, מודה על הנסיון ושולחת להמשיך לחיות, אם רק לא היית שוב ושוב כזה פחדן עלוב.

------
כ.

כבר כמה ימים שהמחשבה על מוות יושבת לי בראש לא מניחה לי
עושה חשבון להמשיך לחיות? השביל מה?
מוות? מי יטפל ב...
רק האחריות מחזיקה אותי כי אם לא ה.. כבר הייתי עושה משהו
לילה אחד בכביש ראיתי עמוד גדול וחשבתי מה כבר יהיה אם אסובב את ההגה לכיוון ואתן גז
לא נשאר לי כלום מנותק מהכול
ולא לא אעשה זאת אבל מייחל לזה שיגיע
לא יודע איך הגעתי לכאן.
והכי גרוע לא יודע לאן להמשיך

יודע שאמשיך לחיות בריק הזה
או שאנטוש הכול ואלך לחיות באיזו מערה

אבל מייחל מייחל מייחל שיבוא כבר

------
טיפש

והיא כל כך מכוערת ולא מוצלחת ולא… בטח ביחס אליי… אני לא יכולה שלא לתהות מה זה אומר עליי… כי אם הוא יכל להיות עם מישהי כל כך… לא… אז מה זה אומר עליי???

לא יכול לדמיין את עצמי עם אחרת.
את אהבת חיי.
מצד שני לא משנה כמה זה יכאב לא נחזור להיות יחד.
אני מאמין יודע כמה את אוהבת אותי. כמה עשית עבורי.
אבל תמיד תמיד את מאשימה אותי הנכות... אומרת שאני כך וכך... ורק אני יודע שזה לא נכון.
תמיד מייחסת לי דברים שאין לך מושג כמה הם לא קרובים למציאות לאמת.
ותמיד הייתי עבורך... שיהיה קשה לא להיות אבל אהבתי אין לי כוח יותר
אני לא בן אדם חלש אבל כל כך הרבה פעמים שחקת ושחקת אותי שאין לי כוחות לכלום.
כבר כמה ימים שבבית ללא חשק לכלום ללא רצון לכלום
רק מייחל לזה שהכול ייגמר שיבוא שקט שהרגשות ייעלמו שאני אעלם
נמאס לי מהכול מלנשום מלהתעורר מלחשוב
מיואש חסר כוחות אוויר
שיסתיימו החיים המזוינים האלה.

------
ולא זה לא אומר שאפגע בעצמי

גם כשאני כבר במקום אחר, מקום טוב, אהובה ועטופה, גם כשמצאתי את שאהבה נפשי, את האחד - שאני שלו והוא שלי, גם כשאני נזכרת כמה רע היה שם, ולא נכון ולא מתאים, כמה מזיקים היו זה לזו,
כשהוא מעלה תמונה של אחרת,
כואב לי.
למה.

------
שפחת הארמון

מספר פעמיים דימיינתי לעצמי חיים שונים, חיים בהם הייתי מגלה את הבדסמ שלי יותר מוקדם, לפני האקס איתו לאורך שנתיים סבלתי מהתעללות נפשית/מנטלית , לפני הנישואים , לפני הילדים (אני אוהבת את בעלי ואת המשפחה שלי ולעולם לא הייתי מוותר עליהם!)
בכל זאת לפעמים מדמיינת שיש לי זמן אותו אני יכולה להקדיש לבדסמ שלי זמן למחקר האישי שלי על עצמי, חולמת שאני מתראה עם חברים בדסמים, נוסעת בארועים, פליי פרטי וכאלה ללא ממחשבה , חופשיה
חולמת שגם אתה פנוי אליי, מפנטזת שהיינו נפגשים כל יום, אולי אפילו מידי פעם אחרי הסשן נרדמים יחד.
אני ואתה בפומבי חופשיים בלי מגבלות
מותר לחלום ולפנטז

------

X