אוהב אותה כמו שלא אהבתי בחיי.
אך...יש לה בעיות נפשיות כמה מוכרות
כמה שאני חושד ששם..
ואני מאוהב בה עד כלות
אנחנו לא יחד כי ההתפרצויות שלה בדרך כלל עליי וככה זה הסתיים.
אז ממרחק מאוהב ללא יכולת לעזור לעשות משהו
ואולי הכי טוב עבורי שנגמר
כי כמה טיפש אני שיודע ועדיין מוכן להיות שם לטפל בה?
לא מאמין שבמודע אני מוכן ורוצה להיות שם עבורה.
כמה מטומטם אני?
שומר מרחק, חשבתי לתת לה להבין לבד ובאותה נשימה יודע שלא יגיע הרגע הזה
וחשבתי שאברח כמו מפצצה.... ןאני עומד מחכה לה שתראה... שתפסיק לפחד.... בכלל אני זה שאמור לפחד
------
מטומטם או מאוהב