הכלוב הסודי

שאלה לבוגדים עם בני זוג חשדנים.
יש לי בעל שיש לו גישה לכל דרכי התקשורת שלי. הוא חשדן. ובמקרה שלי בצדק חח.
אני לא מבקשת עצה על טיפול ביחסים שלנו.
מבקשת עצות איך למצוא פרטנרים ראויים לבגידה, ואיך לשמור על הסוד.
(פרופיל בכלוב לא בא בחשבון לצערי כי מקבלים מיילים)

------
רוצה לבחור זין אלטרנטיבי ראוי

לחשב את הקץ לאחור, או לחיות את הרגע.
עקב בצד אגודל על קליפות ביצים לאורכו של חבל דק, או לסחוט את הדוושה 265 קמ״ש.

------
חידה היא לי ותהי לחידה

כואב לי בבטן
כואב לי בלב
אני רוצה אותך
אבל אתה רוצה
את כולן על הדרך.

מתי אישה יודעת שהיא האחת ?
רק כשאתה מחבק אותה כשהיא
בוכה ולא מוצאת מקומה בעולם.
ואצה , אתה אור וחושך
גם יחד
ואני אוהבת ומכילה
כי רוצה רק אמת
לטוב ולרע

אני דווקא בסדר. שוב צוחקת, ממלאה את החלל בדברים שעושים לי טוב. אפילו יוצאת פה ושם, וניל כי כך לא שייך למה שהיה אתך.
מסתגלת בלעדיך, בסך הכל כך הרגלת אותי. ממשיכה לחיות לאחר שלא חשבתי שאפשרי ולאחר שפיזית הצער כמעט הרג אותי.

אבל עמוק בפנים אני יודעת שזה לא הדבר האמיתי. הדבר האמיתי זה המוח שלך, הזין שלך והשעות הקטנות בהן הטירוף שלך פתח את הדלתות של ארץ הנפלאות ושל הגהנום יחד. הדבר האמיתי זה העולם הדמיוני האין סופי שלך, על ההזיות והדלוזיות, והחיים שם תחת שליטתך הם החיים היחידים שאני רוצה.

אפשר לשאול איך יכול להיות שאחרי כל מה שהיה וכל מה שהבנתי בדרך, אני עדיין מכבדת ומעריצה אותך כמו ביום הראשון ולפעמים יותר?

כי ליד כל ההתעללויות, ההשפלות, הסיפורים וההיעלמויות, ליד הרמיסות והאכזריות והפגיעות הנפשיות האנושות, נתת לי את הכבוד הכי גדול שיכול להיות.
אמת דיברת בהתחלה ובכך נתת לי אפשרות לבחור ולהבין לפחות את ראשית כללי המשחק, גם אם לא ניתן היה לצפות לכל מה שקרה אחר כך. כמו שאמרתי לך פעם, גם לאושוויץ לא האמינו עד שראו.

אמרת שאתה לא מאוהב בי. אמרת שאתה סדיסט ונהנה מכל סוג של כאב, פיזי ונפשי. שאלת מה אני עושה אתך אם אני לא דפוקה. הזהרת ונתת אפשרות לברוח כל עוד נפשי בי.
אבל לא רציתי לברוח וכבר אחרי שיחת הטלפון הראשונה ועוד לפני שנפגשנו נפשי כבר לא היה בי.
וגם, רציתי להכיר גהנום. קורבן. רציתי שתנצל, שתשתמש, שתשפיל ושתכאיב. כך עשית עם התחכום והרגישות המאפשרים לך פגיעות כלכך מדויקות. איך אני יכולה לבוא אליך בטענות בעוד שאתה היית כל מה שרציתי והרבה יותר, בעוד שהיית כל מה שאמרת והרבה יותר.

את הכבוד הזה של האמת היא לא נתנה לי ולכן לה אני כבר לא יכולה לסלוח.
ובכל זאת, אם זה מה שהיית רוצה, הייתי באה להזדיין איתה תחת עיניך. ואף נהנית מזה. רק בלי לבוש של חברות וקרבה ואהבה. כי אין, משני הצדדים, ואני לא יודעת לזייף.

בשורה התחתונה אני לא מצטערת על דבר. רק אולי שאני כבר לא עומדת בזה. רק שהפעם יצר ההישרדות לקח פיקוד ומנע ממני עוד סיבוב אתך ואיתה.

וגם, כי אני לא צריכה להיות הגיונית, אני מצטערת שאתה לא מאוהב בי. אבל אין דבר המצליח להרוג את התקווה שאולי פעם משהו יהיה שונה. הראש יודע שלא, הלב והכוס מסרבים להבין.

אז אני מצרפת הודעה מלפני שנה וחצי, למרות הזמן ולמרות כל מה שהיה מאז, כל מילה במקום גם היום.

כי אין אחריך.

"אלוהים,
המחשבות על הזין שלך מעירות אותי בלילות.
אני זקוקה למרות, לכניעות, למכות.
אני צריכה להרגיש את הכוח שלך כאשר אתה סוטר וצובט ומחזיק, את העוצמות של הזעם כאשר אתה מכה, את הכאב החודר למקומות הכי עמוקים.
אני צריכה את הקול ואת הטעם ואת הריח ואת המוח ואת השטיח.
אני צריכה את המקום שלי, עם הכלבים שלך."

שולט יקר
חשוב לי להבהיר לכם כמה דברים שאולי היה לכם נוח לשכוח
הזין שלכם לא מצופה מזהב ולרוב הוא קטן מהממוצע בגלל זה אתם ״שולטים״

השליטה המנטלית שאתם עפים עליה זה בגלל שאנו אוהבות להיות מנוהלות ולרוב בסקסטינג אני צופה בטלוויזיה תוך כדי גניחות רמות וכן אנו אוהבות לדבר או לסמס, אתה תקרא לך שליטה מנטלית אני קוראת לך חברה טלפונית

תמיד תזכור שולט יקר אם זה לא אתה יהיה אחר
יש אין ספור גברים שרוצים להצליף בנשים ולהרגיש גברים

אל תשכח לרגע שאתה צריך אותנו יותר ממה שאנו אתכם , במיוחד אתם הדינוזאורים הוותיקים שרובכם כבר די פאטתיים

אז צאו מהבועה שלכם ותתעוררו ותפסיקו להתייחס לנשים כמו זבל. איבדתם את עצמכם בהאדרה העצמית המגוכחת שלכם

------
מוגש כשירות לשולט המבולבל

אתם לוקחים אותי על כרכרה קסומה לחו"ל
וכשאני מגיעה אתם פושטים ממני את מיטב המחלצות.
הופכים אותי לשפחה עם קולר.
צעצוע קטן שיהיה אתכם עד שהשעון ישמיע חצות
ואני ארוץ חזרה לשגרה.
אני אוהבת את האגדה המטורפת הזו יותר

------
סנדי

להיות נשית. בגרסה הכי קלישאתית שלי זה דבר ראשון ללבוש לאנז׳רי קטן ומחמיא (אני גאה בזה שאני כוסית כי אז אני יכולה לספק את הגבר שלי). להיות נשית זה לרדת לרצפה בשביל הגבר שלי. ללקק לו את האצבעות ברגליים. את הרצפה. כל דבר שיבליט את היותי נשית מולו. להיות נשית זה להיות זונה כמו בפורנו. באופן הכי גרוטסקי. להיות נשית זה לרצות לתת לו את מה שהוא רוצה. והוא רוצה כמובן בתחת. להנות ממין זה לסבול פיזית בשביל לספק את הגבר שלי. זה להיות כנועה וחסרת שום יכולת פיזית לעצור את האקט.
גם אתן?

------
ר

היא אוהבת אנאלי
(פחות איתי, טוענת שגדול לה מדיי)
והיא מעידה שאין לה גבולות,
ואני אוהב לאתגר אותה.

זיינתי לה את הכוס בנוקשות,
אך לעכוזה ניגשתי ברוך,
מפשק בעדינות עם אצבע,
ומחדיר את העטרה ושוהה,
והיא מכילה ומשתוקקת לעוד,
ואני ממשיך להחדיר עמוק,
בחצי הזין הזקוף בתוכה,
אני מחליף מחשבות,
ומתרכז ...
ומצליח לשטוף אותה בשתן חם בתוכה בכמות נכבדת.

לגבר, זה מאוד מורכב, להשתין בזיקפה, לעיתים אפילו כואב, יש היצרות של צינור הזרע, לעומת צינור השתן, בתוך הזיקפה.
ובכלל בעת מאמץ, הגוף מתוכנן לא לחוש בצורך לשתן, אלא אם הדבר גדוש מאוד.

בשל הריכוז, בהשארת זיקפה חזקה עם שחרור נוזל שאינו גמירה,
איני מצליח לשחרר לה מילים, שתתמקד בתחושה בפי הטבעת.

אני מסיים, יוצא בעדינות,
מרגיש איך פי הטבעת, מתהדק אחריי ושומר על תוכנו.
היא רצה ויושבת באסלה, ואומרת,
שמרגישה לחץ בבטן התחתונה,
אני מלטף אותה בראשה ואומר לה זה בסדר,תירגעי, שחררי
ומספר לה מה היה.
חיוך מדהים נמרח עליה,
והיא מתנקה מבפנים, כאילו עשתה עוד שטיפה פנימית רצינית.

כבר כמה חודשים שאין לי אדון
ובימים האחרונים
אני מתפזרת
לכל עבר
עם כל אחד
מדברת, וכותבת, ושולחת, ומבצעת
והריקנות לא מצליחה להתמלא
ולא בא לי על אף אחד
ובא לי על כולם

אני רק רוצה מסגרת
כזו שתהיה ברורה לי
עם כל החוקים והכללים
ומישהו שישמור עליי
מלמעלה
ישמור שאני לא עושה שטויות
ולא מאבדת את עצמי
לא מרדדת את עצמי לרמת חור בלבד

לא חשבתי שאני אגיד את זה
אבל בא לי אדון
או זין
או את שניהם

אי אפשר להסניף מספיק זמן צוואר של גבר אהוב. להיות מוחזקת בחיבוק שלו, כשהידיים הרכות והיציבות שלו עוברות עלייך בליטופים. הוא לא יודע עדיין אבל את כבר החלטת, קודם בראש ואחר כך בלב, שלפעם הבאה כבר לא תחזרי. יום אחד כשהרוח פתאום תיהיה חמה או תראי את השקיעה צובעת הכל בכתום את תיזכרי. תעצרי לרגע את הנשימה ותצטמררי ממש כאילו הוא לצידך, עם הקמטים בזוויות העיניים. את תתגעגעי יותר ממה שאפשר להתגעגע. לפעמים תחשבי מה הוא היה אומר, בדיחה טיפשית שחבל שהוא לא כאן לספר לו, איזו עצה היה מביא לך, איזה מכות היה מביא לך. את מסניפה את הצוואר שלו כאן ועכשיו ומחייכת אליו חיוך גדול. אולי הוא מזהה את השבר הזה בעינים שלך. אולי החיוך הגדול מסנוור אותו. את אומרת לו שאת אוהבת אותו הכי בעולם וכבר חייבת חייבת ללכת. אל הגבר האחר שמחכה לך בבית. בבית שלכם. אולי יום אחד הבית ההוא כבר לא יספיק לך. האמת שאולי כבר היום. אבל החיים גדולים אפילו מהידיים הכי רכות ויציבות שהחזיקו בך אי פעם. את רוצה לבלוע את כולו כשאת עוברת את המרחק ממנו אל המכונית שלך. את חוגרת ואת מניעה. בחנייה בבית את שולחת לו את ההודעה שכתבת מראש. זאת שמתנצלת שלא נתת לו להיפרד גם. שלא יכלת אחרת. שהוא הדבר הכי נקי וטוב ויפה שהיה לך ואת תחיי את הרגעים ביניכם כל יום וכל לילה. אבל את לא שלו יותר. את תמחקי הכל ואפילו תחסמי. תכבי את האוטו ותיכנסי הביתה בלי להביט לאחור. עדיף החמצות מפוארות מבתים מפורקים.