הכלוב הסודי

היא לועסת ובולסת בלי הפסקה. היא דוחה אותי ברמות שאני לא יכול לתאר או להסביר.
אי אפשר בכלל לדבר על לגעת בה או להתקרב אליה.
זאת לא הסיבה היחידה שאני מתעב אותה, היא מטומטמת להחריד.
סתומה אמיתית.היא באמת בור של טמטום.
כזה שכשאני מדבר איתה באנגלית כדי שהילדים לא יבינו היא עונה לי בעברית.
היא לא עושה כלום כל היום, הולכת לישון ב3 בבוקר קמה בבוקר לילדים לוקחת אותם למסגרות וחוזרת לישון עד לצהריים. היא לא מנקה לא מבשלת לא עושה שום דבר חוץ מלאכול ולראות נטפליקס. היא דוחה אותי בכל כל הרבה רמות. כן אני לא משקר לעצמי. אני בעצמי גם דיי פסולת אנושית. בוגד בה על ימין ועל שמאל, לא מתעניין בה או בשלומה. פשוט מגיע הביתה כדי לישון. זהו.
אז למה אתה לא הולך אתם שואלים? אך ורק הילדים.אני יודע שהיא תיקח לי אותם.
אין יום שעובר שאני לא מתפלל שהיום זה היום שמישהו מאיתנו יקבל כבר דום לב.
אני שונא את אותה ובגלל זה גם שונא את עצמי. החלום הכי וורוד שיכול להיות לי זה לא לקום מחר בבוקר.

------
זאב

הסיפורים כדי לתפוס אותן ולחרמן
השקרים לזו שבבית
הריגוש מהראש שלה שנחבט באסלה רחוקה מהמשרד
הזין שמתקשח מדמעה סוררת
העיניים של הילדים שמביטות בתמימות
ההדחקה שעובדת בלילה
ההעלבות מזה שלאף אחד כבר לא איכפת שהשקר שלך שקוף
הפיצול התמידי
וגם הגיל כבר יתחיל לעייף
הן לא יבואו בגיל 50 כל כך
בטח לא ב-60
אולי בלב עוד תישאר האש
אבל היא תיהיה קטנה כמו גפרור שעושים לו 'טססס' עם אצבעות לחות מרוק
בסוף זה יגמר
תגיד לעצמך שלפחות בינתיים כדאי לחיות
אבל בעצם זה מוות ארוך מאוד
כי על החיים וויתרת בין שיפוץ המטבח לסטירה שנתת להיא שלא חתמה איתך על הצ'ק
בשעה טובה!

הוא כותב את עצמו וכך אני מגלה את המחשבות העמוקות שלו. הוא אומר ששעון החול התהפך כי משהו נגע בי מבחוץ, כי הוא הופך מטושטש בי. הוא לא רואה את הדבשת שלו. גם בו נגעו. המילים שלחש בליל נאמרו שוב לאחרת בבוקר.
כל מה שהיה שלי הפך מחולל. לא שמר ולו חלקת אלוהים קטנה אחת שכולה שלי.
רק הוא הקשיש נשאר עומד ריק ממה שהיה.
ועדיין אני מנסה לסתום את חור שעון החול שבו.
אתה לי

------
פצפונת

הרגע הזה, שהסכר נפרץ.

נשברתי.

התפרקתי ובכיתי כמו שלא בכיתי כל החודש. החזקתי את עצמי חזק חזק ובשניה אחת זה התמוטט. היום.

ונשברתי, מחקתי את הפרופיל.

לא מסוגלת לראות אפילו את השם שלך.

אולי בפעם אחרת, אחרי שאני אלקק את הפצעים, ואשכח שוב כמה זה כואב לאהוב, אני אחזור.
כשאני אהיה מוכנה לפתוח את הלב שלי שוב, ולתת לו שוב להישבר.

תהיו בטוחים שאני כבר מתגעגעת, כי קשה כשאין איפה להיות מאה אחוז עצמכם.
והכלוב הוא בית.

אבל לפעמים צריך גם לעזוב את הבית. כשבבית יותר קשה מבחוץ, גם אם זה זמני.

אז נתראה בהמשך. אוהבת אתכם.

אני יודעת שזה לא יפה להאשים אותן
אבל הן מטומטמות

אחרי תקופה *מאוד* מלחיצה, שכללה טעויות רופאים רבות, עשיתי בדיקות דם, ויצאתי שלילית למחלות מין כולל HIV . לעשות את הבדיקה דרש ממני לא פחות אומץ משנדרש ממני כדי להודות שעברתי אונס. (הבדיקות בעקבותיו). ואני רוצה שכל הכלוב ידע ויעשה לי לייק!!

אל תהססו, לכו להבדק.

------
זותי שאתה טוען שמחרטטת.

איני מתיימר לדרג את מצעד הפאתט בכלוב,
שכן כחול אשר על שפת הים,
אולם אין ספק שמקום של כבוד בפסגה
שמור למי שמעלה תמונה מז'אנר "תושמד"
ולאחר שלא קיבלה מספיק לייקים
נותנת לדרי הביבר הזדמנות שניה,
ומחזירה את המושמדת לחיים.

------
פ.ה

אבל מה שבא לי באמת!!!
זה להגיד שאת בכיינית
מי ישמע מסכנה יושבת בבית עם בעל שמפרנס אותה בלי דאגות אמיתיות
הדאגה הכי גדולה שלך זה שהפרקט חורק
אם את שמנה מידי תעשי ספורט וסגרי קצת את הפה
תאכלי זרע במקום בורקס
אם את רזה מידי תפסיקי עם הבוטוקס זה כבר מוגזם והגבות שלך באמצע המצח
אם את עייפה תעשי בדיקות דם ותמצאי עבודה או תחביב או משהו מועיל שהוא לא בלוג אומנות ויצירה ופוסטים בפייסבוק
אם משעמם לך תפתחי את עצמך במקום לחפש מי אשם בעצלנות שלך
הצרות שלך עם גברים זה לא כי הם מטומטמים אלא כי את מטומטמת שמנסה לשנות גברים שלא בזין שלהם את תקבלי את זה ותלכי על מישהו שאיכפת לו ממך גם
ומעל הכל די להיות מסכנה כבר את מתישה

לפעמים כשהוא מזיין אותי הוא
מסתיר לי את הפנים
רק כדי שלא יראה שהוא אוהב אותי
היא מפריעה לו
האהבה הזו אליי
הוא לא רוצה לחשוב עליה בזמן שהוא מתענג
עליי
ממני
אז הוא מפנה לי את הראש
מוחץ עם היד שלו את הפנים
רק לא להיזכר שמתחתיה יש
אותי

ובחלומי
הוא אוהב אותי כל כך
והוא יודע איך לעשות לי טוב
כל כך יודע שהוא מזמין את החברה ההיא שלי
שאוהבת ללקק אותי מכל הכיוונים
ושניהם בהרמוניה מופלאה
גורמים לי לאבד את דעתי ולזכות בה מחדש
ערב ערב