בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הכלוב הסודי

תא וידויים, מקום בטוח לסודות אנונימיים.
פה תקבלו מקום להתוודות, מחילה זה כבר לא בידינו...
לפני 4 שנים. יום שישי, 25 בפברואר 2022 בשעה 5:34

היה נעים לברוח איתך, גם אם לא ברחתי אליך ולא ברחתי ממני, עדיין הגענו לאנשהוא, והיה לנו טוב.
איבדתי אמון בך, לכן אין סיכוי שאחזור, אפילו שאתה סוג של סיכוי אחרון לחופש כלוא.
אני בוגדת ששונאת בוגדים. לא מסוגלת לשמוע כבר "לא אמרתי לה אבל היא בטוח יודעת". אתם אנשים חרא, ונכון שגם אני, רק שאני לא רוצה להיות, לא רוצה לחפש בכוונה תחילה.
אתה היית מוות ברשלנות, טעות אנוש, פשע של תשוקה, אי שפיות זמנית. אני בוגדת אבל לא רוצה להיות, הייתי שלך ולא יכולה להיות, ובסופו של יום אני שום דבר.
בסוף ממש הזכרת לי אותו, את זה שהיה לפניך מזמן, עוד אגואיסט שקרן ומניפולטיבי שגרם לי להאמין שככה זה יחסי שליטה. אני בעיקר חשבתי כמה אני טיפשה, ליפול באותו בור פעמיים, רק שאתה היית בור עם הסוואות מוצלחות במיוחד, ואני הייתי ילדה מאוהבת.
אף אחד מכם לא ילמד לקח, לא ידע להנות מכל הדברים הנפלאים שהוא מקבל, לא יצליח להיפתח באמת מבלי לשים על עצמו מגננות של כוח עיוור. אתם הטיפשים, כי אתם לא רואים כמה אתם מפסידים. גם כשהולכות ממכם, אתם תקועים על כמה הן היו לא בסדר, ולא רואים את התחת השקרן של עצמכם, אלה שאמורים להיות חזקים, אחראים, מכוונים.
מאחלת לך שתצטער על זה בכל יום בחייך, ושאף פעם לא תמצא עוד מטומטמת שתתאהב בך ותתן בך אמון, אבל אני דיי בטוחה שתמצא, כמו שההוא מצא, כמו שכולם. כי ככה העולם, מעגל הטיפשות. אחת תלך, תבוא אחרת.
אולי בגלל זה פחות אכפת לכם לאבד, ואתם לא יודעים לשמור על מה שטוב. לא יודעים להגיד "סליחה, טעיתי, עכשיו אתקן".
כמה קל לצוד בעדר של טיפשות מאוהבות שמחכות למי שלא קיים, מציירות מעגלים של אמון בחול טובעני.

 

------
לאה אני מרוב ערות

לפני 4 שנים. יום חמישי, 24 בפברואר 2022 בשעה 15:24

אני חולת פורנו (אוהבים אותך וזה). הפורנו המועדף עליי זה דבר ראשון אנאלי. ומשם אלוהים גדול. קרים פאיי, גאנג באנג, גייז, פערי גילאים, סוסים, כלבים, זונות, אונס, פעם ראשונה, כשמכניסים את כל היד (שכחתי איך קוראים לזה).. לאחרונה הפורנו יבש לי. הצעות בבקשה לפורנו מגניב שראיתם ונראה לכם שאוהב. תודה

לפני 4 שנים. יום חמישי, 24 בפברואר 2022 בשעה 9:21

בא לי לכתוב לך שתריב איתה, תצא בסערה מהבית ואז תוכל להיות איתי סופ"ש שלם.

אני מכירה את הטכניקה הזו כי ככה האקס שלי היה עושה בכל מערכת זוגית שלו.
בנזונה.

לפני 4 שנים. יום חמישי, 24 בפברואר 2022 בשעה 3:17

אני מנסה להמשיך הלאה, אבל אני מתחילה להבין שמה שהיה לנו היה באמת מיוחד..
מה לעשות
לפעמים גם אם אתם לא יכולים להיות יחד
יש לך חיבור עם אדם
שקשה למצוא עוד

אבל אני מנסה

לפני 4 שנים. יום רביעי, 23 בפברואר 2022 בשעה 14:14

שנה ועוד שנה, האהבה שלי אליך רק התעצמה.
יותר מאתמול, פחות ממחר...
גם כשלמדתי אותך לעומק, ראיתי את דמעותיך והכרתי את החולשות, הלה רק התרחב יותר, בשביל לקבל ולהכיל את כולך.
גם אחרי שנטשת לבד להתמודד עם כל קושי ומשבר, קיבלתי בכניעה ואהבה בחזרה.
פתחתי את ליבי וביתי, הייתי "אישתך", אם חורגת לילדייך, נילחמתי על צמיחתך, תמכתי בכל רעיון.
הייתי שם בטוב וברע. מעולם לא נתתי ליפול.
אף פעם לא אבין למה פגעת כל כך הרבה וחזק, לא נקלט לי, איך תקעת סכין בגב בזמן שראית רק טוב במשך שנים. למה נשארת כשכבר מיצית הכל?
למה פחדת להגיד שפשוט הפסקת לאהוב?
בחרת להוציא את זה ממני, לעשות הכל כדי שלא אוכל לחיות ככה יותר, אבלע את הכאב ואהבה ואבקש ממך ללכת.
בחרת כי כבר היה לאן לעזוב, הכנת הכל מראש.

קיבלתי את בחירתך,
עברתי אינספור סיבובי גיהנום,
אבל לרגע אחד לא הפסקתי לאהוב.

 

 

------
כאוטיק

לפני 4 שנים. יום שלישי, 22 בפברואר 2022 בשעה 14:24

איבדתי את החשק המיני. ממש אבל.
אני לא בטוחה אם זה מהעומס והלחץ של החיים או פשוט מזה שאני מיואשת מבני המין השני. גם לבד לא הולך לי, לא מצליחה להתחרמן או להתגרות. הכל נראה לי סתמי מדי ולא מעניין, אפילו קטעי פורנו שאהבתי והיו מגרים אותי ממש.
מה עושים במצב הזה? מה לדעתכם יכול לעזור? חוץ מכמובן למצוא גבר שקצת יעיר אותי, לא הייתי מתנגדת סך הכל.

 

------
ג׳ניס

לפני 4 שנים. יום שלישי, 22 בפברואר 2022 בשעה 6:31

אני מרגישה שרוטה על כל הראש. דפוקה שאין דברים כאלה. מבחוץ אני מאוד ממוצעת, אישה רגילה ופשוטה. מבפנים אני סוטה ברמות קשות.
אני מתחרמנת מאונס. אני מאוננת על אונס, אני מפנטזת על אונס,
לפעמים בא לי שיאנסו אותי חזק, ככה שהמוח יימחק לי, שיביאו אותי למצב אנוש, שישתמשו בי ואני אלחם ואני באמת לא ארצה, באמת אתנגד! אני אצעק לא והם ימשיכו ויזיינו וישתמשו, ואני אלחם והם יצחקו עליי וירמסו אותי.
יוצא לי לפנטז המון על אונס קבוצתי.
לפעמים אני מפנטזת שמישהו עוקב אחריי, מאתר את הבית שלי, מצליח לפרוץ פנימה, יעמוד מעליי כשאני ישנה, יאונן עליי ויגמור ויעלם, עד שבאחת מהפעמים האלה הוא יאזור אומץ ויעלה מעליי יסתום לי את הפה יוריד את התחתון ויכניס לי את הזין ויזיין חזק עד שיגמור בתוכי, כשכל הזמן הזה אני מתנגדת והוא לוחש לי באוזן כמה אני זונה וכמה הוא נהנה לאונן עליי בזמן שישנתי במשך כל כך הרבה זמן, כל לילה נכנסתי לפה ועשיתי עליך ביד בזמן שישנת כי זה מה שאת, את זונה וכאן בשביל שיזיינו אותך.
לפעמים בא לי שמישהו יכניע אותי מנטלית, יחטוף אותי ויאנוס אותי, במשך תקופה ארוכה, וכשיימאס לו, יביא חברים שלו ויסרסר אותי להם, והם ישתמשו בי, אחד אחרי השני, איך שבא להם, ויתעללו בי בזמן שאני קשורה, שאני מתנגדת, וצועקת לא, ומתחננת שיפסיקו, והם צוחקים וממשיכים.
זה מחרמן אותי ובא לי לקבור את עצמי.
למה אני כזאת דפוקה למה למההההה
למה אני לא יכולה להיות תקינה, ולהתחרמן ממשהו שפוי, משהו טוב, שמישהו יעשה לי טוב, ויחבק ויאהב וילטף.
לא, אני חייבת להתחרמן מאונס. אוף.
לא עברתי התעללות בתור ילדה או משהו, לא היה לי איזה טריגר שגרם לזה להתפתח. זה סתם משום מקום ומכלום, מגיל התבגרות אני ככה.
פעם היה איזה אורח להורים שלי שישן על הספה לילה אחד, בבוקר הם כולם נסעו ללוות אותו לנסיעה שלו, ונשארתי לבד בבית. הייתי בת 16. על הספה עדיין המצעים שישן עליהם, והיו שם שערות שחורות שלו, הוא היה בחור שעיר, וזה חירמן אותי, ואז פינטזתי שבלילה הוא מתגנב אליי לחדר, סוגר את הדלת מתקרב אליי סוגר לי את הפה ולוחש לי ששששש תהיי בשקט. ואז מתחיל לגעת בי, ממשיך להגיד לי שששש מרים לי את החולצה, נוגע בשדיים הקטנות שלי, מוריד לי תחתונים מעביר אצבע שעירה בכוס שלי, מנשק ומוצץ את הפטמות, מוריד את התחתון שלו, עולה עליי ומכניס לי את הזין, ואונס אותי ככה בשקט. אז עליתי על הספה והתפשטתי והתחרמנתי מהפנטזיה ומהשערות השחורות שלו שנדבקות לי על החזה, שמתי כרית בין הרגליים והתחלתי לרכב ולהשתפשף עד שגמרתי.
לפעמים בעבודה אני מדמיינת שכמה מהגברים שם אונסים אותי, אחד מחזיק אותי השני מעסיק לי את הפה עם הזין, השלישי מזיין אותי בכוס, ואז הם מתחלפים, ומשפילים אותי ואני בוכה ומתנגדת. הרבה גמירות שלי היו מהמחשבות על זה. כל פעם אני מפנטזת שאחד מהם אונס אותי, כל פעם מישהו אחר. וזה נעים לי למטה, אבל מגעיל לי בראש. והם אנשים טובים ממש וזה לא יכול לקרות במציאות.
חוץ מאחד נבזי. אחד מהזקנים בעבודה פעם שפשף את הזין שלו עליי, הוא היה מגעיל רצח, וזה חירמן אותי מאוד. התעלמתי והמשכתי הלאה, אבל בתוך תוכי רציתי שיתפוס אותי ויצמיד אותי לרצפה ויזיין אותי בכוח מול כולם.

אני בחיים לא יוכל לממש את זה כי זה שרוט ודפוק ממש, ונוגד את כל העקרונות שלי ואני הכי נגד אונס. גם בתור משחקי תפקידים לא מנסה, זה גם לא אמיתי ככה אז זה לא אותו דבר. ובאמת להיאנס מפחיד אותי מאוד.
אוף מה דפוק אצלי בראש?
למה רק אונס ותמיד אונס?
אני לא מבינה את עצמי ברצינות..
ואני לא ממש מתחרמנת מדברים אחרים, גם לא בדסמיים.
למה את כזאת דפוקה??
אני שונאת את עצמי.

------

H

לפני 4 שנים. יום ראשון, 20 בפברואר 2022 בשעה 16:25

היא לועסת ובולסת בלי הפסקה. היא דוחה אותי ברמות שאני לא יכול לתאר או להסביר.
אי אפשר בכלל לדבר על לגעת בה או להתקרב אליה.
זאת לא הסיבה היחידה שאני מתעב אותה, היא מטומטמת להחריד.
סתומה אמיתית.היא באמת בור של טמטום.
כזה שכשאני מדבר איתה באנגלית כדי שהילדים לא יבינו היא עונה לי בעברית.
היא לא עושה כלום כל היום, הולכת לישון ב3 בבוקר קמה בבוקר לילדים לוקחת אותם למסגרות וחוזרת לישון עד לצהריים. היא לא מנקה לא מבשלת לא עושה שום דבר חוץ מלאכול ולראות נטפליקס. היא דוחה אותי בכל כל הרבה רמות. כן אני לא משקר לעצמי. אני בעצמי גם דיי פסולת אנושית. בוגד בה על ימין ועל שמאל, לא מתעניין בה או בשלומה. פשוט מגיע הביתה כדי לישון. זהו.
אז למה אתה לא הולך אתם שואלים? אך ורק הילדים.אני יודע שהיא תיקח לי אותם.
אין יום שעובר שאני לא מתפלל שהיום זה היום שמישהו מאיתנו יקבל כבר דום לב.
אני שונא את אותה ובגלל זה גם שונא את עצמי. החלום הכי וורוד שיכול להיות לי זה לא לקום מחר בבוקר.

 

 

------
זאב

לפני 4 שנים. יום ראשון, 20 בפברואר 2022 בשעה 4:49

הסיפורים כדי לתפוס אותן ולחרמן
השקרים לזו שבבית
הריגוש מהראש שלה שנחבט באסלה רחוקה מהמשרד
הזין שמתקשח מדמעה סוררת
העיניים של הילדים שמביטות בתמימות
ההדחקה שעובדת בלילה
ההעלבות מזה שלאף אחד כבר לא איכפת שהשקר שלך שקוף
הפיצול התמידי
וגם הגיל כבר יתחיל לעייף
הן לא יבואו בגיל 50 כל כך
בטח לא ב-60
אולי בלב עוד תישאר האש
אבל היא תיהיה קטנה כמו גפרור שעושים לו 'טססס' עם אצבעות לחות מרוק
בסוף זה יגמר
תגיד לעצמך שלפחות בינתיים כדאי לחיות
אבל בעצם זה מוות ארוך מאוד
כי על החיים וויתרת בין שיפוץ המטבח לסטירה שנתת להיא שלא חתמה איתך על הצ'ק
בשעה טובה!

לפני 4 שנים. יום שישי, 18 בפברואר 2022 בשעה 18:16

הוא כותב את עצמו וכך אני מגלה את המחשבות העמוקות שלו. הוא אומר ששעון החול התהפך כי משהו נגע בי מבחוץ, כי הוא הופך מטושטש בי. הוא לא רואה את הדבשת שלו. גם בו נגעו. המילים שלחש בליל נאמרו שוב לאחרת בבוקר.
כל מה שהיה שלי הפך מחולל. לא שמר ולו חלקת אלוהים קטנה אחת שכולה שלי.
רק הוא הקשיש נשאר עומד ריק ממה שהיה.
ועדיין אני מנסה לסתום את חור שעון החול שבו.
אתה לי

 

------
פצפונת