הכלוב הסודי

פתחתי את הלב אליך, לא ידעתי שאני גם ילדה קטנה שצריכה אבא, משתוקקת לזה ומפחדת מאוד.
אני? הצינית? עם מיליון החומות? סה"כ ילדה קטנה שרוצה את היד שלך על הלב והראש שלה?
הפער הזה שיגע אותי, לא הצלחתי להכיל אותו.

לא הצלחתי להודות בפני עצמי שאני כזו, והנה עכשיו גם - במקום לכתוב את זה בבלוג שלי, מפרסמת באנונימיות מאחורי מסכה נוספת.

וכתבתי לך, מילים בלי סוף, שאני צריכה אותך פה, שאני אבודה, שאני זקוקה לך, שתיהיה הדאדי שלי.
ואני לא יודעת אם טעיתי, או שאתה פספסת.
אבל לשלוח אותי לכתוב את זה החוצה, או להגיד לי שנפסיק ונעצור הכל - זה כאב לי כ"כ.
חיפשתי את הלב שלך חזרה, ולא קיבלתי אותו.

והלב שלי? הילדה שבי? שרוצה כ"כ לתת אמון בך, רוצה כ"כ להיות שלך...
מפחדת ששוב הצד הציני המדחיק צדק, ששוב מפספסים אותה, לא רואים אותה, פוגעים בה מבלי משים.
אתה כנראה לא תקרא את זה. ולא בטוחה שאני מסוגלת לשלוח לך את זה אישית.

אבל קשה לי להיות הילדה שלך, כשהייתי אבודה וצריכה אותך - ושלחת אותי מעליך.

------

E.M

אני לא מפסיק לדמיין איך את לגמרי במקרה, מופיעה לראיון למשרת העוזרת האישית שאני מחפש כרגע בחברת התוכנה שאני מנהל. בלי שאתכונן, נכנסת כך דרך הדלת עם כל ההילה שאת מפיצה סביבך, ומתיישבת מולי כאילו אנחנו לא מכירים, כאילו במשך חודשים ארוכים לא הייתי זוחל לרגלייך כמעט מידי יום, מלחך את מקומי, מתחנן לענג אותך עד פורקן ונהנה משאריות הנוזלים שלך המרווים את צמאוני.

אני מניח שהייתי מתבלבל, מסמיק, אפילו מגמגם מעט בחדר הסגור בו היינו יושבים. ואחרי כמה מילים שהיו מוחלפות בינינו הייתי שואל אותך אם את באמת רוצה את העבודה.

ואת הרי מוכשרת כשד וחכמה, וככל הנראה לו היית רוצה את העבודה היית מבצעת אותה לעילא ולעילא, ואפילו מארגנת באופן מושלם את הכנס בו אנו משתתפים בעוד כחודשיים אליו היינו טסים יחד. ואני הייתי מנסה להתנהג כרגיל, כאילו את עובדת נוספת מהמניין, אבל שנינו היינו יודעים כי בהינף של אצבע הייתי נופל לרגלייך.

וכשנכנסת דרך הדלת מועמדת נאה, ראויה, משכילה וחכמה, אני מביט בה, משוחח, מתרשם ממנה ומתרשם שהיא אינה את. וזה גם טוב וגם רע, בדיוק - כמוך.

אני חושב שאני מתגעגע.

אנחנו מאמינים שחשיפה לאור היא חשובה/חיונית להתמודדות, וכי דיון סביב הנושא עשוי להיות חשוב גם הוא. 

שימו לב, כי מדובר בחלום ולא מציאות. 

- תא וידויים

*** *** *** 

(688)

פחדתי ללכת לישון.
הוא חומד את הרחם שלי ומנסה לעבר אותי בכל הזדמנות אפשרית.

ניסיתי להרגיע את עצמי וחשבתי כמה זה היה יכול להיות נעים להשתעשע ביניכם.

*****

חלמתי שאני והוא, והקטנה המתוקה שלנו שוכבים במיטה, אנחנו משחקים איתה.
הוא מזכיר לה שחלק מההסכם הוא הבעילה שלה.
הוא משכיב אותה בכח, ואני שוכבת שם ונהנית.

*****

היא נכנסה בדלת להעיר אותי רגע לפני שאנסת אותה בחלום.

אפילו לך לא אוכל לספר את זה.

יום אחד אתה לא תהיה עוד. אולי אדע מראש, אולי זה יהיה מפתיע. אתה תפסיק לכתוב לי פתאום, אחרי שנים שאנחנו מדברים כל יום, כל היום. בהתחלה אשלח הודעות מגששות, ואז כועסות, ואז נואשות, אבל אתה לא תהיה עוד. ופתאום זה יכה בי, כי הרי אתה מבוגר ממני ביותר מ-20 שנים.
אני אחפש הודעות אודותייך בגחברה שבה אתה עובד, ואולי אפילו גודל יהיה זה שיבשר לי שאינך עוד. שהלכת מן העולם. וודאי תהיה הלוויה עמוסת אנשים שהכירו והוקירו אותך, וודאי תהיה שיבעה בביתך, שבו אף פעם לא ביקרתי בכל ימי חיי.
אני לא חושבת שאוכל לעצור את עצמי מלבוא. והיא תהיה שם, זו שלא יודעת עלי. אם מישהו ישאל, עבדתי איתך פעם על איזה פרוייקט. אבל אף אחד לא ישאל, לא באמת.
האם היא תרשה לי להביע תנחומים? האישה הזו שלא יודעת עלי? האם היא תרשה לי לבוא לשיבעה בביתך? להתייפח על אובדני? האם היא תרשה לי להתאבל כמו שאישה מתאבלת על אהובה?
היא לא יודעת, אבל בלב שלך יש מקום לשתי נשים, ואני רק אחת מהן, והיא הראשונה.
לפעמים אני חושבת כמה נורא זה שפשוט לא אדע. לא אהיה שם לצידך ברגעייך האחרונים, לא אקבל שיחה קודרת שתמוטט אותי, אפילו לא הודעת וואצאפ שמתחילה ב-"בצער רב אנו מודיעים על..."
ולא אהיה שם לומר- זה האיש אשר אהבתי.

------
מחשבת קץ לאחור

חזרתי לשוק וחיפשתי קשר חדש לאחר קשר ארוך שהסתיים
אז שיחה. ראשונה מישהי נחמדה השיחה טובה ואז שואל לשמה ... אותו שם של האקסית...

עם האישה השנייה הגענו למספרי טלפון... המספר שלה אותו מספר בשינוי סיפרה אחת...

השלישית משוחחים מגיעים לשמות השם של האקסית רק בתוספת אותיות שלא משנות הרבה..

הרביעית... אומרת לי את שמה אך מספרת לי שכולם מכנים אותה בכינוי חיבה .. בדיוק כמו שאני הייתי קורא לאקסית..

הגורל צוחק עליי?
אומר לי משהו?

ורק כדי לקבע למרות שהאקסית אהבה ענקית ומשמעותית אין סיכוי שנחזור.

אז להתחבא בפינה?

------
הלום קרב...

ראיתי סרטון ששאל מה המקבילה של פרחים כמתנה עבור גברים. איזו מתנה נחמדה אפשר לתת מידי פעם לגבר שתשמח אותו ותראה קצת רומנטיקה ואהבה.
ואז פתאום תהיתי עם עצמי בחורים עדיין קונים פרחים? הכוונה סתם ככה, פשוט כי בת הזוג שלהן הייתה מצוברחת או סתם כי הם החליטו לעשות לה הפתעה? ולא במובן של זר אלה סתם פינוקים קטנים פה ושם אפילו סתם פתק של אני אוהב אותך שהם הדביקו על המראה או השאירו לה על השידה...
לי זה מרגיש שזה ומגוון מחוות כאלו קורות פעמיים בשנה אולי שלוש במקרה הטוב: יום הולדת, יום השנה ויום האהבה.
אולי זה רק במקרה שלי בעצם.
אבל בלי קשר, תזכורת לגברים ונשים כאחד, נשאר איזה 20 ימים ליום האהבה, תשקיעו קצת מחשבה ותפתיעו את הצד שני.
ועל הדרך מה המקבילה של פרחים לגברים?

------
לא נציגת מכירות של זר 4 U

אז תדעי שאני רואה שאת מנסה להרוס אותי.

אני כבר יודע שדפקת אותי פעם אחת - ראיתי את הידיד שלך אומר למישהו שביקש, שיפנה אליו בפרטי כדי לגולל בפניו רפש שקרי ששפכת באוזניו.

תדעי שאני לא מפחד שאת הולכת ומחפשת עלי לכלוך, אין לי שום דבר להסתיר. את זאת שצריכה להתבייש בעצמך. על כפיות הטובה שלך ועל החרא שאת מורחת על הקיר.

תדעי שהלכתי וממש שאלתי בשביל לבדוק אם אני מה שאת חושבת שאני. הלכתי לדבר עם חברה שרבתי איתה קשות וראתה אותי בפנים הכי מכוערות ואפילו היא אמרה שזה לא, שזה עצוב שאני בכלל שואל בגללך. וכל בת זוג שלי שהייתה ושאלתי - גם היא אמרה שזה ממש לא נכון, שזה ההיפך! ועוד חברים - פשוט לא. אז התפיסת מציאות שלך מעוותת גברת. את צריכה אינטרוספקציה עמוקה והבנה של איך הדברים האלה העובדים ולא רק להתיז רעל בכל מקום.

תדעי שאת זאת שפוגעת בכוונה ולא ההיפך

------
מישהו שכל חטאו שניסה להיות שם בשבילך

טוב, לא כזה חשוב אבל מעניין אותי.
את/ה בקשר יזיזותי, קינקי, בדסמי. לא מערכת יחסים.
האם מבטלים מפגש עקב מחזור?

יום אחד תתעוררי בבוקר, ולא תחכה לך הודעה של בוקר טוב ותכנסי לאתר ולא תמצאי את הפרופיל שלי וגם באינסטגרם אני לא אהיה. ואז תציצי בפרופיל שלי בפייסבוק וגם שם לא אהיה.
בהתחלה תרגישי כאב גדול, התמוטטות ושבירה. אבל עמוק בתוכך ייחלת ליום הזה, אני יודע. אחרי שהדמעות ירוקנו אותך, תוכלי לקום חדשה והכי חשוב חופשייה. חופשייה לחוות, חופשייה לאהוב. בלי לבדוק תמיד איפה אני או מה אני כתבתי או פרסמתי. חופשייה לחיות.
את תצאי לחופשי ואני אתכנס בתוך עצמי. אכאב אבל אדע שהייתי חייב לשחרר אותך. כי אני הקשיש ואת הפצפונת.
אצלי את לעולם לא תשתחררי, את לי יום, את לי לילה, את כמו מליון שירים.
ולמי שתיהי, חייו כפני שיר.

------
הקשיש שלך

פעם הרגשתי הרבה יותר סקסית. זה לא היה תלוי לבוש אלא מין הרגשה כללית שליוותה אותי תמיד. ביטחון מובהק במראה שלי ולא להתנצל על כלום כזה . היום, כבר תקופה ארוכה שלא....
אני מאלו שמעלות תמנות סקסיות לכלוב. עם עשרות לייקים. בטח כולם חושבים שאני חייבת להרגיש כוסית וסקסית כל הזמן, ואיזה כיף לי, ומקנאים.
אבל האמת היא אחרת. אני נהנת מהפרגונים לתמונות באותו הרגע. ביומיום לא תמיד מרגישה יפה או מושכת או סקסית. זה בטח משדר לסביבה.
אני רוצה לחזור להרגיש כמו פעם את התחושה הזו שלא משנה מה אני לובשת או עם מי אני שוכבת, אני מרגישה סקסית ומושכת תמיד....
טיפים? מישהי? חוץ מלדבר לעצמי למראה. כבר ניסיתי וזה לא עובד
*אגב זה לא קשור למשקל, אני רזה. מקנאה בבנות שמנמנות ממני שמרגישות סקסיות עם עצמן.

------
רוצה להיות בטוחה בעצמי שוב