הייתי צריכה לפגוש מישהו שמכיר את אבא שלי בעולם האמיתי, ואת כלובי כדי להיות בטוחה שאבא שלי זה לא כלובי.
הכלוב הסודי
תא וידויים, מקום בטוח לסודות אנונימיים.פה תקבלו מקום להתוודות, מחילה זה כבר לא בידינו...
כשאני אצל ההורים ויוצא שגולשת בכלוב מהנייד, אני תמיד משתיקה התראות לחלוטין רק כי אני פוחדת שלא אקבל איזה סגולה והעיניים של אבא שלי יפתחו או היד שלו תישלח לטלפון באינסטינקט למשמע הצליל הייחודי והמוכר ואז אקבל סוף כל סוף אישור למה שתכלס לא יפתיע אותי בכלל ואפילו יהיה מתבקש-
אבא שלי גם בכלוב.
------
דדי אישוז- מה הפלא?
לשחרר, לאבד שליטה על הרגע, לתת שליטה למישהי אחרת על הגוף שלו לבחור בשבילו את ההנאה והעונג. לוותר על האגו. הבנתי את הפחד וטוב שהוא לא איתי. כי הייתי מוחקת ממנו את עצמו. התמימות שלו, הכנות שלו הפשטות שלו היו גורמים לי לאבד שליטה.
------
גאה בו שהוא סירב לי.
לא באמת זוכרת את האנאלי הראשון שלי.
הייתי ממש צעירה.
הרבה לפני "הפעם הראשונה" שלי. שסתם הייתה ממש גרועה.כי אז כבר ידעתי לגמור חזק מהזין שלו בתחת שלי.
אני זוכרת רק אותי עם הראש ברצפה והתחת למעלה. לפעמים יום אחרי יום אחרי יום, בוקר, ערב, עמוק, עם לוב, בלי לוב, מייללת, בוכה, מתחננת, צועקת, גומרת.
ככה שלוש שנים.
מי זוכר בכלל את הפעם הראשונה.
אפילו לא זכורה לי איזו פעם אחת מיוחדת.
רק מין זיכרון גנרי שחוזר על עצמו.
אני זוכרת את הבכי בשירותים. עם הדם. כאב ופחד. כי עוד כמה שעות אני אהיה שוב עם הראש צמוד לרצפה והתחת למעלה וזה יכאב אפילו יותר.
ואני רק רציתי להיות שם. לא אכפת היה לי איך. ואתה, לא נהנית רק כשכאב לי, היית צריך לראות אותי סובלת באמת. רק אז היית מצליח לגמור.
גם נהנית לראות גומרת.
אבל רק מכאב. מחינוך. התניות, עונשים, התנזרות, אוננות, יכולת להמציא מחדש את הספר.
עד היום אני לא קוראת בשום מקום על חלק מהדברים שהעברת אותי.
וכשהייתי מושלמת! סוף סוף מושלמת! שחררת אותי.
אמרת לי ללכת ולהיות אישה אמיצה וחזקה.
אז הלכתי.
הפכתי לאישה חזקה ואמיצה.
כל כך חזקה ואמיצה, כזו שלא חשבתי שאהייה אי פעם. וכשאני מתגעגעת אליך, זה לכואב.
לסטירות שגרמו לי לבכות. לאנאלי שהייתי מפחדת ממנו. ולרטוב בין הרגליים שהכאב שלך היה גורם לי.
אפילו למדתי לגמור בלי כואב. סתם זין. היית מאמין?
אבל בפנטזיות שלי אני תמיד בוכה וזה תמיד כואב.
------
א"ש
שאני בחיים לא אהיה כמו ההורים שלי. אז בזמנו הם קנו בית, הייתי מקפלת כביסה ורואה תחתונים של אמא שלי קרועים בלווים , לא מסקס, קרועים מלבישה מרובה ושחיקה של בד ישן. הייתי אומרת לה- " אמא בחייאת תקנה תחתונים חדשים" והיא היתה מהנהנת עם הראש כן כן. היום אני מפרנסת את עצמי וחוסכת לבית אבל החודש הביטוח של האוטו יורד וגם החודש הבא מגיעה הארנונה ועד לפני חצי שנה עבדתי 2 עבודות היום אני רק עם עבודה 1 . אז כן אני עושה חשבון בהוצאות שלי על מה צריך להוציא ועל מה אפשר לוותר. מבויישת שהעזתי לבקר את אמא שלי מצאתי את עצמי היום מקפלת כביסה ומכניסה תחתונים קרועים למיגרה.
------
מבויישת.
זה מדהים באיזה קלות ומהירות הוא בוטח בי.
באיזה מהירות הוא רוצה להיות שלי
הוא רוצה יחס, מגע , אהבה.
ואני רק רוצה לפתוח לו את התחת.
אני כבר לא זוכרת איך עושים סקס רגיל, ונילי. זאת אומרת, אני זוכרת אבל מרגישה שכבר לא יודעת לעשות כזה.
אני כל כך רגילה לשלוט בסיטואציה, להגיד לו מה לעשות, איך לענג אותי.
אני כל כך רגילה שנמשכים אליי, לפרסונה. אני אוהבת את ההשפלה בגודל שלי מול גבר קטן. את שיער הערווה שהוא גם משפיל וזה מדליק אותי.
סקס רגיל? אני פתאום מפחדת.
ואם הוא לא יימשך אליי? מה עושים? הגודל שלי לא יהווה בעיה פתאום? והשיער?
בא לי עליו ואני מפחדת. אני מפחדת מסקס רגיל.
------
בשליטה. לא תמיד כנראה.
יום ללא אלימות,כולנו ממש מתחברות ליום הזה-אלימות זה דבר נוראי. האומנם?
אני אישית זוכרת את הסטירה הראשונה שקיבלתי..בכיתי שעתיים אחרי זה הסתובבתי כמו סהרורית..רציתי לא לראות אותו יותר...מצד שני הוא צדק לשיטתו..והסטירה הזאת איפסה אותי.חזרתי אליו..הבטחתי להיות יותר טובה-ובאמת אפילו אני ראיתי שיפור.
אחרי זמן הוא חנק אותי-תוך כדי משחק מיני-לרגע חשתתי ואחרי זה התמכרתי
אני מכורה על הרגעים שהוא מפעיל עלי כוח.
הוא יודע לעשות לי את זה.
היא שלי בכלל או שלו?
זה מסקרן אותי בגלל שנים של 'גברים לא מסתפקים בכוס אחד' ככה שאני מקדימה תרופה למכה?
או שזה חירמון שלי שמבעבע בי?
זה כי מתחשק לי לחוות ולנסות או כי ראיתי רוב חיי איך בוגדים ולא מסתפקים?
עדיף לנסות יחד מאשר מאחורי הגב? או שבכלל אני פשוט רוצה. רוצה עוד אישה איתי שם. לכמה רגעים.
אני לא יודעת בכלל ואני צריכה סיבות ולהבין למה אני רוצה. או שאולי לא.
https://www.pornhub.com/view_video.php?viewkey=ph5fd0d852e15f5
דירה מולי. לא יודעת בדיוק מה קורה שם. יש שם תמיד חבר׳ה צעירים. לרוב זכרים. קצת עבריינים כזה. כאילו של השכונות. אני רואה איך הם מסתכלים עליי… אני יודעת שאני השכנה הכוסית:) פעם אחת, מישהו מהם הטריד אותי מינית. כאילו, היה לי נעים… הוא נצמד אליי מאחורה בדלת הכניסה לבניין כשקראתי לכלבים שלי והוא בדיוק נכנס. לבשתי מכנס קצרצר וחולצת בטן. החוצפן. איך הוא ידע שאני רוצה ודורשת הטרדה? אולי הוא גם קורא את המחשבות שלי… אני מתה שהוא ייפתח לי את התחת (לא מבדילה בניהם, אחד מהם). אבל לא בא לי שכל אלה יידעו שאני זונה. יש לי את הבן זוג הכי מדהים בעולם. וזה לא שאני כזאת מדהימה, יש לי מזל. אבל לזיין אותי זאת טרחה בשבילו. והוא גם אוהב אותי, וזה מקשה עליו לפתוח אותי. אני לא מאשימה רק אותו. הזונה שאני רוצה להיות בעיניו, הוא לא רואה אותה, גם בגללי, אני בחורה טובה וקשה לי להוציא אותה, אני צריכה עזרה. צריכה אסרטיביות ואגרסיביות. ואני, העלובה, רק רוצה להרגיש שוב, את התחושה המופלאה בה, מישהו פשוט רוצה לפתוח אותי. אני חייבת לפתוח איתם בשיחה.