הכלוב הסודי

איך מישהו רודף אחריי בזמן שאני רצה, מצליח לתפוס אותי ואונס אותי בין השיחים.
ובסוף זה באמת קרה, וזה לא הרטיב לי את הכוס כמו בפנטזיות שלי. אפילו לא קצת.

וביום הכיפורים תמחקנה כל החסימות,
ותגיע למחוזותנו סליחה ומחילה אמיתית.

שונא גוסטינג יחיה,
שונאת גוסטינג תחיה.

------

רסקולניקוב

לפעמים עולים פה צילומי מסך שרואים בהם תיבה מפוצצת באדומות שלא נקראו.
מאות אדומות מהבהבות במעטפה.
תמיד שאלתי את עצמי איך אפשר להתאפק ולא לפתוח דואר.
איך זה שיש פה כל כך הרבה נשים מאופקות ששולטות ביצר הסקרנות שלהן .
עד ש..
השבוע גיליתי שאפשר להציץ בתוכן מבלי לפתוח את ההודעות
ועכשיו גם לי יש עשרות הודעות ש״לא נקראו״

מה קורה כשמפסיקים לאהוב פתאום?
אנחנו ביחד כבר המון זמן
וכשנכנסתי לפה לפני כמה שנים זה היה בסדר.
מין סקרנות וצורך לברר לבדוק להבין
והיום אני כבר מבינה
זה לא תחביב או חוג
זה לא סתם פטיש
זה חלק ממי שאני ממה שאני
והוא לא מבין את זה, אולי לעולם לא יבין
ואני, אני חושבת שגני כבר לא מה שהייתי
שהצורך הוגדר מחדש מבלי ששמתי לב
ואולי אפילו גם האהבה כבר לא אותה אהבה
ויש נכון או לא נכון?
צודקת או לא צודקת

קשה להבין ולבחור
וזה כבר לא נהיר לי
מתסכל
עצוב
מובן
ואיך לבחור?

------
ע.ה

אני פרוד שנה.זה כואב ברמות שלא הכרתי.גיליתי שיש לה מישהו....ידעתי שזה יכאב.אבל לא ככה.השתלחתי בה.עד הסוף.אמרתי לה הכול.מגיע לה.22 שנה הייתי בשבילה.והיא זרקה אותי.זה כואב.אני מרגיש לבד ובודד.כל החברים הלכו איתה.אני חסר משמעות.

------
סול

יש לי חיבה ללבני נשים, אולי בעצם, הרבה יותר מחיבה. אני זוכר את עצמי בגיל 11-12 מדפדף במגזינים של סבתא שלי. לא הבנתי מה כתוב שם (למיטב זכרוני הכל היה כתוב בצרפתית) ותמיד נעצרתי בפרסומות ללבני נשים. הדוגמניות היו יותר מלאות ממה שאנחנו רגילים, נשיות ויפות אבל תשומת הלב שלי התרכזה בקישוטים שעל הביגוד, בצבעוניות, בבד המבריק. ירדתי לרזולוציות של החיבור בין הביריות לגרביונים, לתחרה, לעיטורים. הייתי שוקע לפרטי פרטים וחושב לעצמי שזה ממש לא הוגן, שלבנים אין כאלה תחתונים, רק בוקסרים משעממים ולא נעימים .

זמן קצר לאחר מכן, התחלתי לחטט לאמא שלי בארון ולמדוד תחתונים, גרביונים, חזיות היו מורכבות מדי בשבילי, חלוק סטאן פרחוני. מצד אחד, הייתי מסתכל על עצמי ומרגיש הכי יפה (בגיל הזה, המילה סקסי, לא היתה בלקסיקון שלי בכלל) ומצד שני התביישתי כלכך שיש לי משיכה לפרטי לבוש נשיים.

אני אוהב כלכך את נקודת המפגש של הגבריות הנשיות. אני אוהב את החיבור בין החספוס והנוקשות הגברית עם העדינות והרוגע הנשית. לקחו לי שנים להגיע לנקודת המפגש הזאת ולהבין שזה בסדר להיות גבר שמודה לנשיות שלו ונותן לזה ביטוי. זה בסדר להיות גבר אחר, רגיש, עדין.

מעניין כמה גברים כאלה יש כאן ובכלל... השמיעו קול

------
שרף אורנים

לקחת אותו ממך, כן. בצורה ערמומית, אני אהיה כזאת טובה. כמו שמעולם לא הייתי, את המוטיבציה שלי להיות הכי טובה בשבילו. יש לי מטרה חדשה, וזאת את. להרוס אותך. הוא יבגוד בך איתי, ואני אהנה מכל שניה. גם עכשיו אני כותבת ומחייכת חיוך ענקי. איזה כיף יהיה להרוס את האושר הזמני שלך. מה ששלי נשאר שלי. ומי שתיקח אותו ממני תקבל אותי. ואני זה הדבר הכי נורא שאפשר לקבל.
אני לא אפרט יותר מדי, את לא כזאת חכמה, אבל לא בא לי שתביני. רק חבל שלא אראה את הדמעות שלך אבל אני אדמיין אותן. עוד קצת, עוד קצת.

------
הוא היה שלי וישאר שלי

אם מישהו תמיד מנסה לקבוע פגישה איתכם בדקה ה90, למשל הוא בדיוק סיים פגישת עבודה והוא היה באיזור אז הוא חשב לבוא לבקר.
או למשל מציע לכם להיפגש ולצאת מעכשיו לעכשיו ("מה את עושה? חשבתי שנצא עכשיו לשתות משהו")
או שמודיע שעתיים שלוש מראש ולא מתחשב בתוכניות שאולי קבעתי... כי אני לא יושבת ומחכה רק לו כל היום.
לא יודעת, מצד אחד ספונטניות זה נחמד אבל מצד שני כשזה כל הזמן ככה זה מרגיש שהוא סתם ממלא איתי חורים בזמן הפנוי שלו ושאני לא מספיק חשובה כדי שיפנה זמן במיוחד בשבילי מראש.
מה אתם אומרים?

אז מאיפה להתחיל?
מזה שידעת לומר את כל המילים הנכונות?
שהקסמת אותי?
וכן אתה יודע להעביר סשן מדהים
אבל חשבת לרגע לומר לי את האמת? או לחילופין לנעול את המחשב שלך?
ולא חיטטתי פשוט חיפשתי מוזיקה לשים כשאני מסדרת לך את הבית שכשתחזור
תוכל לנוח בבית נקי ומסודר ולא כפי שהשארת אותו
כן ראיתי את חלופת המיילים בניכם.!
ואתם כל כך שקופים זורקים רפש אחד על השני אבל מי שמסתכל טוב רואה את האמת.
הבטחת לי שזה מאחוריך.
הבטחת שאין סיכוי שתדברו יותר
איך הייתי עיוורת ולא ראיתי שבעצם שניכם עושים הכול כדי שהצד השני יתן לכם יחס
אפילו מריבה העיקר יחס
אבל סידרתי לך את הבית,נתתי אוכל ומים.
ולכשתגיע אפילו אהייה כאן כדי לעזור לך כי בטח תזדקק לעזרה וטיפול.
רק תזכור מי מטפלת בך!
והכי חשוב אל תשכח דבר אחד אם תעז לחזור אליה. אני אכתוב את כל הסיפור אצלי בבלוג
תחת הכינוי שלי ואספר לכולם מה באמת היה כתוב במיילים.

------
מתוסכלת ועצובה.

רק אני יודעת כמה אני מגעילה, אני לא יכולה לסבול את עצמי כמעט בשום מצב. אני לא מבינה מה הוא עושה איתי. אני מבינה מה הוא מתלהב לגנוח ולשפוך בתוכי.אני לא הייתי נוגעת בעצמי..אולי זה אומר משהו עליו ועל הבחירות הגרועות שלו? שלהם?
אולי הוא מתלהב שאני לא אומרת לו כלום על כל גחמה שלו..כי אשתו היתה אומרת לו ואילו אני..על הכל מסכימה,הסכמה שבשתיקה.
זין בכל חור גמירות בכל מקום,להשתין עלי.ללקק לו את התחת ,לקשור אותי להכות אותי,תמיד אני מרגישה שעם הוא החליט,אז כניראה הוא יודע מה התחלית ובטח זה מוביל לאן שהוא.בטח הכל חלק מתוכנית גדולה יותר.
אני יודעת שאני משחקת אותה תמימה...ולמעשה אני יודעת שאני לא,אף פעם לא הייתי..תמיד אני מושכת את הגבולות וגורמת לגברים לעשות לגוף שלי כל מיני דברים.
הכל במודע...וגם השתיקה וההסכמה שלי היא מודעת.
גם שהייתי צעירה ממש...ידעתי שמה שעשו לי זה לא בסדר וצריך להשמר בסוד...אבל אני הובלתי את עצמי לסיטואציה ורציתי שזה יקרה.
גם כאן בכלוב...עשיתי חלק מהגברים כאן...חלק גדול אפילו...וכולם בטוחים שהיו רק איתי...כולם בטוחים שהם הראשונים שלי בחוויות....אנאלי גרון עמוק הצלפות קשירות פומביות ועוד...
אני אוהבת לשחק את המשחק הראשוני..לראות את כולם מתלהבים.
ואולי....נמאס לי מעצמי....נמאס לי שמחמיאים לי על הגוף היפה שלי ואני לא מפסיקה לעלות תמונות.
הרצון של כולם לחדור אותי וגמור בתוכי מעורר אותי...ומצד שני מעורר לי בחילה-כמו צרבת לילה...או בחילת בוקר.
רוצה להקיא את עצמי עד כלות.
ולהתחיל לחיות