הכלוב הסודי

מה הייתם עושים אם הייתה מישהי שהולכת ומכפישה אתכם?

היא סבורה שעשיתי לה משהו נורא, אבל רק ניסיתי לעזור לה ולהיות טוב אליה. אפילו עשיתי אקסטרה בשביל לעזור לה. אני נשבע!

ומעולם לא פגעתי בה.

אבל מבחינתה אני חרא מתעלל שצריך להתרחק ממנו. היא מפרסמת עלי דברים בלי להגיד את השם המלא. לפעמים משתמשת בשם פרטי. היא לא אומרת שפגעתי בה מינית, לא היה בינינו בכלל מין קשר כזה. אבל היא טוענת שהרסתי לה את החיים.

אני מאמין שהיא מדברת עלי עם אנשים קרובים לה כאילו שאני נורא ואיום.

אני יודע שזה כבר פגע בי בכמה תחומים בחיים. חשבתי שהיא תפסיק, אבל היא עושה את זה כבר יותר משנה.

אסור לי לדבר איתה או לגשת אליה. אז זה לא פיתרון.
תביעה זה פיתרון קיצוני מידי ואני גם מפחד שזה ידפוק אותי בסוף כי יציג אותי כמישהו שרודף אותה.
היא משוגעת עם תעודות.

------
מ. בואס

ידעתי שאני ארצה לעמוד מול מישהו ולהצליח להכיל את זה. אז קניתי דילדו, כזה בגודל ממוצע,והתאמנתי. רציתי להבין את התחושה ולנצח.

וזה השתלם.
כי הוא שאל מי אימן אותי. והצבעתי עליו, תוך כדי שהזין שלו בגרון שלי.
והוא לא הבין.
הצבעתי עליו, והוא לא הבין.
כי זה גאמת אתה שלמדתי איתו תוך כדי תנועה.
פשוט גם התאמנתי קצת בבית....

אחת האוננויות שלי, מהאלה שאני שומר לרגעים של חרמנות מוגברת, זה דווקא על חבר שלי.
אני לא נמשך לגברים באופן כללי, יותר לפורסד בי ולהליך
אבל אני תמיד מפנטז על אחותו של חבר שלי, שהיא די דומיננטיות שתבצע בי מעשים מגונים, ותכריח אותי למצוץ לאחיה, את הזין השומני הרופס והמזיע שלו.
כשהיא מכריחה אותי להסתכל לו בעיניים.
זהו, פרקתי.

------
השרמיט הממית

רגע של פתיחות:

אני גבר גבר. מושבניק, שוביניסט, חירניק לשעבר. אף פעם לא תיארתי לעצמי שזה יגרום לי הנאה. פחדתי מזה, ביטלתי. אבל שיחה פתוחה וכנה הביאה אותי לכדי סקרנות. ניסיתי אצבע וגם שתיים אבל זה לא היה משהו. לפני כמה ימים ברגע של חרמנות החלטתי לנסות מלפפון.

להסתכל על עצמך במראה נוטף חרמנות, ערום, זין עומד מתפוצץ ולזיין את עצמך עם מלפפון זה משפיל. זה נמוך.

.

.

.

הבעיה שמאז, אני לא מצליח להפסיק לחשוב על כמה שבא לי עוד. התחושה בחדירה מטריפה אותי.

התחלנו את המשחק שלנו באופן די קזואלי , לשנינו אין הרבה זמן
אני סוויץ', ויש לי עוד דינמיקות נחמדות .
מה שעניין אותי הוא שהוא רצה איתי דינמיקה שקראתי אליה הרבה, והתלהבתי מהרעיון אבל עד עכשיו לא יצא לי לנסות.

לקח לנו כמה חודשים להיפגש
ומאז אני מתחרפן עד הפעם הבאה.
אני חשבתי שאני אהנה ,אבל לא ציפתי להיכנס לספייס מהרבע שעה הראשונה.

אז יש לי דינמיקות אחרות, וגם לו.
ומראש סיכמנו שזה יהיה בקזואל
אז עכשיו אני כל פעם חושב כמה ומתי לשלוח לו הודעה.
כי אני לא רוצה ללחוץ עליו אבל, אני מת לחוות את זה שוב ומתחרפן מהמחשבה על לחכות שוב כמה חודשים.

------
שדון

למה האהבה שאני מקבלת לא מספיקה לי? סופסוף אני מרגישה שהיא אמיתית ולא מזוייפת. אני מרגישה שדואגים לי ורואים אותי באמת. זו אולי אפילו הפעם הראשונה שאני מרגישה שייכת, אבל אני עדיין מרגישה ריקנות, אני לא מצליחה להיות מסופקת.
האם הבעיה בי? זה חור שלעולם לא יוכל להיסגר? או שזה בסך הכל רק חלק נוסף שנשאר לי למצוא?
כרגע אני חושבת שזה בעיקר בגללו. ברגע הייתה לי משיכה אליו מאפס למאה, היה בי (ועדיין קיים) הרצון לתת לו ממני, להראות לו אהבה ושמגיע לו הכל. אבל נשאר לי סימן שאלה גדול ״מה הוא חושב עלי? מה הוא מרגיש כלפי?״
הוא כבר המשיך הלאה ואין לי מושג מה הוא ראה בי אם בכלל… זו הייתה אשמתי שמשהו התפספס כי לא פעלתי בזמן, או שפשוט לא היה סיכוי מההתחלה?
אבל אולי בכלל נמשכתי רק לרעיון עצמו שהוא מעוניין לתת ולהעניק מעצמו וקיוויתי שזו תהיה אני, ועכשיו כשהוא נותן את כל כולו לאחרת אני רק מסתגרת יותר ובוכה מקנאה וחרטה. אבל אם זה רק הרעיון, למה אני עדיין בוכה עליו ומחסירה פעימה בכל פעם שאני רואה הודעה ממנו?
אני צריכה אותו או מישהו כמוהו? ולמה אני לא מצליחה להסתפק במה שכבר יש לי עכשיו? אני באמת מנסה כמה שאני יכולה, אבל הלב שלי שבור ואני לא יודעת אם להאשים את הקיום שלו או של מה שהוא מסמל.

------
בובה שבורה

היא היצור הפנטסטי הקיים לכאורה רק במיטולוגיה, השלמות הבלתי אפשרית, גם גבר וגם אישה.
אבל היא קיימת באמת.
טרף ראוי לאל. לך.

שוב הפכת אגדה למציאות, וכאשר חושבים על זה, זה כלכך התבקש. כי זה מה שאתה תמיד עושה. אתה מטייל בין עבר, הווה ועתיד, מערבב אותם ומשנה אותם כראות עינך, אתה בן של נפילים.
אתה מטייל בארץ הפלאות, אולי בעצמך חצי זאב וחצי אדם, בארץ בה כלב הופך למחזר רגיש, לוהט ומתחשב למי שבזכותך יכלה סוף סוף להיות ילדה קטנה.

ועכשיו, אישה עם זין. זין אמיתי הפעם.
מפתיע כמה זה בעצם לא מפתיע.
מפתיע איך אי פעם חשבתי שאתה יכול להיות שולט בן זוג, כאשר עצם הסקרנות האין סופית שלך, עצם החקר המתמיד של חציית גבולות וגירוים חדשים לעולם לא היו מאפשרים לך להסתפק בי, אישה הרבה יותר מדי נורמלית נפשית ופיזית.
בדיוק בתכונה הזאת שלך התאהבתי, זאת שמראש פסלה אותי.

אני חושבת עליכם ומחייכת.
כי טוב לי שאני יודעת שמעניין ומגרה לך.
טוב לי שסוף סוף הפנמתי שזה לא יכול היה להיות אני.
טוב לי שאני כבר לא דואגת לך, כי אני יודעת שתמיד תמצא עוד משהו מאחורי קו האופק. גם אם יש לי חלק בזה שלא התגשם החלום שלך (ולכולנו היה חלק בזה), כנראה שגם שם לא היית עוצר ועכשיו יש משהו אחר.
טוב לי שאני מרגישה שאל אף הוקרת התודה האין סופית כלפיך, אני כבר לא חייבת לך.
טוב לי שאני יכולה להמשיך בדרכי.

תודה לאישה הצעירה, היפה והחכמה ויש לה זין.

היא אמא אדירה
היא אישה מקצועית
חייכנית חברית נדיבה
הייתה בת זוג מעולה
וחכמה בהרבה מובנים חכמה
וגם בעלת השכלה וטובה במה שהיא עושה

והייתה זכות עבורי להיות איתה היא סיפקה אותי יום יום נתנה העניקה.
וכן היה לנו גםזמנים פחות טובים.

אבל יש לה חברה של שנים... אישה טיםה מתוסכלת לא הרבה הולך לה... אחת שמחליפה צערכות יחסים כמו גרביים... והיא כל הזמן לוחשת לה באוזן... ובעצם מקטינה אותה בקבוע.. תמיד גורמת לה להרגיש שמאוכזבים ממנה... מדברת עליה בתור בוגדת במטרה הגדולה... זה מאחורי גבה.

והחברה גם חייכנית אבל כזו שיודעת לנטוע זרעי רוע וכאילו היא נהנית שרע לאישה המדהימה הזו אני מסתכל מהצד כבר הרבה זמןמתוסכל כי אם אומר משהו זה יהפוך נגדי ניסיתי פה ושם אבל לא עזר המזוכיזם הריגשי של האישה הזו פשוט לא נותן לה לעשות מעשה.

ואמרתי היא חכמה ועמוק בליבה אני בטוח שרואה שנים של הקטנה... של להראות לה כמה היא מאכזבת נצלנית... ועוד

ופשוט לא מבין מה קורה ולמה מה התועלת שהיא מפיקה
סוג של שליטה חולנית?
או שפשוט לא רואה שמקרינה את החיים שלה על אחרת

------
עצוב

איך ?
איך הוא עדיין לא מבין אחרי כל מה שאמרתי לו ..
אמרתי בדיוק מה אני רוצה..
מה אני צריכה..
איך אני רואה את הדברים..
למה אני מצפה..
והוא – בשלו .
ואני – בשלי .
וככה זה .. כמו רכבת הרים.
ואני
לא מעוניינת
לחנך..
לתקן..
איך הוא עדיין לא מבין ש..
אין לי צורך
פנימי
אמיתי
להיות כנועה
להיות נשלטת .
אני מוכנה לאפשר לו את השליטה.
כי אני יודעת שהוא צריך את זה ..
כי אני יודעת שהוא רוצה את זה ..
אני מוכנה לאפשר לו את השליטה.
כי יש כאן אהבה , כי יש כאן חיבור , כי יש קשר , כי ...
איך הוא עדיין לא מבין ש..
אני לא אוותר על עצמי .
על הציפיות שלי .
על הרצונות שלי .
איך הוא עדיין לא מבין שבלי רגש..
לא אוכל להיות..
כי לא יהיה לי איך להסביר את זה לעצמי ..

הוציא אותי מדעתי,
רק הוא גרם לי למחשבות, יום ולילה איך אני תופסת את תשומת ליבו.
רק בשבילו הייתי מבטלת את הגבול שלי,
רק איתו הייתי מוכנה לדבר אהבה.
רק לו הייתי מראה את הרכות שיש בי.
רק לו הייתי נותנת לרדת לי.
רק הוא שהצליח לרגש אותי.
רק אותו רציתי לשייך אלי,
רק הוא שהתפללתי שיהיה מקולר אלי.
רק הוא.
והוא בכלל לא יודע כמה שהוא מיוחד אצלי.
והוא גם לא ידע.
למה?
כי הוא מסוג האנשים שקשה להם להיות מיוחדים.