סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכלוב הסודי

תא וידויים, מקום בטוח לסודות אנונימיים.
פה תקבלו מקום להתוודות, מחילה זה כבר לא בידינו...
לפני 4 שנים. 23 באוקטובר 2020 בשעה 9:36

לאור המצב כרגע והחל״ת שלא נגמר יש לי יותר מידי זמן פנוי ואני מוצאת את עצמי פה יותר ממה שבריא לי.

לאחרונה התחלתי לתהות מדוע אני קוראת בלוגים מסויימים ומה התועלת שלהם לחיי.

בהנחה שרמת הכתיבה היא מעל הממוצע בשני המקרים, מה יותר גרוע, פוסטים מיזוגניים סרקסטיים או פוסטים כנים על תיעוב עצמי?

גברים מיזוגניים שכותבים על נשים וסופגניות לא מטרידים אותי ומשום מה אני דווקא יכולה לראות את הצד ההומוריסטי שלעתים גם לא רחוק מהמציאות.

נשים שכל כתיבתן מלאה בתיעוב עצמי של גופן, חייהן או מחשבותיהן יכולה לעבור בהתחלה בתור טקסט עמוק ורפלקטיבי אבל לי זה מזכיר את האנשים האלה שאיכשהו מצליחים לרוקן ממני את כל האנרגיות גם במפגש קצרצר.

שני הנושאים הללו כי זה כמו ג׳אנק פוד שאי אפשר להפסיק לאכול ואז נשארים עם כאבי בטן.

אז להפסיק לקרוא?

worldinmyeyes{לא מחפשת} - כן. אני, לפחות, מוצאת שמילים רעילות נכנסות לי ללב, ועושות לי רע. עדיף להתמקד בדברים שלוקחים למקומות טובים. או לפחות תורמים במשהו.
לפני 4 שנים
x-x​(אחרת) - תעשי מה שטוב לך, למה את שואלת.
תקראי מה שעושה לך טוב.
ולפעמים אנשים כותבים פה
לא בשביל שלאחרים יהיה טוב
אלא בשביל לפרוק.
לפני 4 שנים
talmorl - אני רפלקטיבית כי זה חלק מהאישיות שלי.
ויחד עם זאת כשאני נתקלת בפוסט כואב כאן אני קוראת אותו וזה נכנס עמוק לתוכי, ואני חושבת על זה ולא מרפה וגם לי קצת כואבת הבטן.
אבל לי יש מקום לעוד.. ואני מכילה את זה, מזדהה, לפעמים מגיבה כשיש לי משהו חכם לומר.
אני חושבת שזה בסדר לכתוב את מה שעל ליבך כמו שזה ממש בסדר לחשוף את הכאב שלי בבלוג שלי.
לפני 4 שנים
פרלין​(נשלטת){ש} - בטח. אם זה עושה לך רע, אז בטח. אבל לי יש הרגשה שכל הפוסט הזה נועד להיכנס באותן נשים רפלקטיביות, האין זאת?
זאת הרי לא התייעצות כנה.
לפני 4 שנים
כחש​(נשלטת) - גם לי עלתה התחושה הזאת, לדעתי זו לא באמת התייעצות, רחוק משם
לפני 4 שנים
סָטירה​(אחרת) - זו נבלה וזו טרפה. בחולון כבר ביקרת?
לפני 4 שנים
פייה{O} - להמשיך לקרוא כל מילה ואז לכתוב פוסט אנונימי שיפוטי ומריר 👌🏾
לפני 4 שנים
jil​(נשלטת){allex} - שאלה טובה...
גם אני מוצאת את עצמי פה לאחרונה הרבה יותר מבשיגרה.
יש הרבה פח... אבל יש כתיבה איכותית שמפצה :) תעקבי אחרי הטובים
לפני 4 שנים
Jeanne - הג'אנק פוד שלי הוא סדרות. אז אם נשווה את זה לסדרות, אני כרגע בעיקר רואה סדרות שמצחיקות אותי. או כאלה שעושות לי חמים בבטן ובלב. אפשר כאלה שיש בהן קצת דרמה וריגוש או אקשן קליל ולא מחייב. או אפילו כאלו מסקרנות ומפעילות את השכל סטייל מד"ב. מה שאני לא רואה זה סדרות כבדות (שעושות לי תחושה כבדה בלב) או סדרות שנחשבות ממש טובות אבל שממש מקריפות אותי.

דוגמה טובה לסדרה מקריפה כבדה ונוראית לנפש שלי זה 'סיפורה של שפחה' - אני לא מסוגלת לראות אותה והפסקתי לגמרי, פשוט כי היא סדרה שעוכרת את שלוות נפשי. ואני לא מוכנה לזה. זה עוד יותר גרוע מאימה. ואני לא יכולה לסבול את הז'אנר.

תראי ותקראי מה שעושה לך טוב, למלא את הזמן בדברים שעושים רע על הלב זה יותר גרוע מלבהות בקירות.

וזו לא ביקורת על איכות הסדרות, חלקן עשויות ממש ממש ממש טוב. הן פשוט לא עושות לי טוב.
לפני 4 שנים
the accountant - ברור שפוסטים מיזוגנים סרקסטיים?!
לפני 4 שנים
סייה​(אחרת){לשעבר סכיז} - זה דומה למשהו שכתבתי כשהוחלט להוציא לפועל את הפיצ׳ר באמצעותו מסתירים בלוגים. הקטע הוא לדעת להיחשף לדברים שפחות נוח לך איתן ועדיין לדעת לחיות עם זה. והאמת גם לתת קצת שקט נפשי מזה זה טוב.
לפני 4 שנים
ארגמןן​(אחרת) - השאלה היותר מעניינת היא למה את נמשכת לשם? ועוד יותר, למה את נמשכת לשם כשאת לא רוצה להיות שם?
זה נוגע לך במקומות.. זה מעורר אצלך משהו. העולם הוא מראות.. תחשבי על מה אצלך גורם לך לחזור שוב ושוב לבלוגים האלה. ג'אנק פוד ברמה שאי אפשר להפסיק זאת אכילה רגשית.
אולי זה יעזור לך להפסיק. (לי זה עזר)
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י