לפני 3 שנים. 30 בדצמבר 2020 בשעה 16:12
בסך הכל השלמתי עם לא מעט דברים בחיי. אני נראית טוב אבל לא כוסית. יש לי עבודה טובה אבל משעממת. חברות שלי קצת חבוטות מהשגרה. הילדים שלי חמודים אבל גם עקשנים נורא. ההורים שלי מזדקנים אבל לא כל כך בטוב. והנישואים שלי? כלפי חוץ נפלאים. כזה בעל חתיך. וגם אבא נדיר. יש לנו צחוק, יש לנו בילויים, יש לנו שגרה נעימה ופשוטה. אבל אין לנו אהבה. מעולם גם לא הייתה. לא היה להט פראי, לא הייתה תשוקה ממיסה, לא היו שיחות אל תוך הלילה, כאבי לב, פרפרים בבטן. אני לא זוכרת מתי הוא הביט בי בעיניים מטורפות ובעל אותי. כמו שבעל צריך לבעול. כמו שאישה צריכה להיבעל. הוא שותף מקסים לחיים, והנה בכל זאת הנני כאן כי אני יודעת שהגיע הזמן ליותר. הגיע הזמן לשחרר את עצמי מאיתנו ולמצוא את האדם הזה שיהפוך לי את הלב ואפשר גם את החיים.
