כמה שאלות שנועדו לקבוע האם אתם אמיתיים עם עצמכם:
1. האם אתם טוענים שיופי/פופולריות/אהדה/כוסיות לא מעניינת אתכם אבל מקפידים להגיב בכל פוסט שעוסק בנושא?
2. האם אתן כועסות על נשים שלא מפרגנות לנשים אבל בסתר בודקות לייקים ומתבאסות אם לא קיבלתן כמו שרציתן/כמו שההיא קיבלה?
3. האם אתם מזדעזעים מכמה מתעסקים בנושאים שטחיים אבל מדברים ללא הרף על למה מדברים תמיד על הנושאים השטחיים האלה?
4. האם אתם מביישים את אלה שאומרים שהם מקנאים אבל בסתר מקנאים גם?
5. האם אתם קצת צבועים?
אומר ככה,
כולנו רוצים להרגיש אהובים ורצויים, זה נחמד וזה סבבה. יש כאלה שמצליחים, יש כאלה שפחות. כל אחד והשק שלו.
מה שמעלה בי את רפלקס ההקאה זה מד הצביעות שנראה שיותר ויותר אנשים נכנסים לזה.
מה נהיה מהעולם הזה?
אסור לקנא, אסור לא לפרגן, אסור להתבאס, אסור להביע שום דבר כבר אי אפשר להרגיש משהו חוץ ממה שצריך ונכון וחייב לחשוב?
לבוא ולומר: לי לא אכפת מיופי, או למה לא מובן לכן למה נשים לא מפרגנות לנשים או כל אחד מהשטויות והדעות בשקל.
לפחות אם הייתם אמיתיים היה ניתן לאכול את פיאסקת הצביעות הזאת.
אחרת תסבירו לי איך בתור מי שטוענות שלא אכפת להן מנראות/פופולריות/אהדה/כוסיות אתם די מדברים על זה יותר מדי.
ובתור מי שטוענים שמפרגנים לנשים לא משנה אם הן כוסיות או לא, תהיו אמיתות רק עם עצמכן ותענו לעצמכן אם באמת לא מפריע לכן לשנייה שההיא קיבלה לייקים ואת לא.
תתחילו להיות אמיתיים עם עצמכם ולא להפיץ דעות בשקל.
זה בסדר, זה טבעי, זה אנושי.
זה לא מוריד ממכם ולא עושה לבדיחה את אלה שמוכנים להודות בזה.
תהיו אמיתיים עם עצמכם.
